בימים אלה אני ממונה על רווחתו של הכלב החכם והמתוק של אמא שלי, לוק. הבוקר הוא החליט על טיול לגינה היותר גדולה בסביבה וכשהגענו מיד נגש לידידו משכבר הימים, יעקב, והתיישב לידו. יעקב, שרגיל לישיבה משותפת עם לוק על הספסל, לא הבין מי זאת שהולכת אתו. מי את? הוא שאל, את לא נראית כמו כזאת שהולכת עם כלבים. עוד רגע הוא הבין שאני הבת של סוזי. את החברת-כנסת, וידא אתי, והבטיח שהוא מכוחותינו. לא רק מתוך אמונה בצדקת הדרך אלא גם כי הוא ממשפחתו של פנחס לבון. חתיכת יחעס. אבל בכל הכבוד לחברת הכנסת, הקשר הקרוב באמת פה הוא בינו לבין לוק, שאחרי עשרים דקות הייתי מוכרחה לקרוע אותו מהספסל הביתה. מחר הם ודאי יפגשו שוב. לזה קוראות ידידו הטוב ביותר של האדם, אהבה בלי תנאים. שבת שלום
תאריך פרסום:20/07/2015בימים אלה אני ממונה על רווחתו של הכלב החכם והמתוק של אמא שלי
פרסומים נוספים
כנס מדיניות הגיל הרך בישראל
מה שהתחלנו בוועדה לשינוי כלכלי חברתי בעקבות מחאת 2011 היה הרבה בזכות פנינה ז"ל. במהלך הדיונים בוועדה, נושא הגיל הרך בלט במיוחד מבין הבעיות הרבות שהמחאה הציפה. התחלנו לדבר על גני הילדים ועל מחאת העגלות, בעיקר על המחירים והנטל הכלכלי הכבד על ההורים הצעירים, אבל תוך כדי הדיונים התמונה העמיקה והתרחבה.קראו עוד20יולי2015
די לתופעת מורי הקבלן
לפני 4 שנים ביום ה- 14.07.2011 אספה דפני ליף אוהל קמפינג קטן, מעט חפצים אישיים ובקבוק מים, והתמקמה בשד' רוטשילד בתל אביב במחאה על יוקר הדיור בישראל. אקט סימבולי זה, הפך חיש מהר לגל מחאה אדיר ומלא תקווה ששטף את ערי הארץ ועיירותיה, גל מחאה שיצר שיח מקיף כולל ומעמיק על צדק חברתי, על זכויות אזרח ועל אחריות המדינה לאזרחיה.קראו עוד20יולי2015