דברים לזכרו של ח”כ לשעבר ז’אק אמיר

אם יש לי דבר לומר על ז’אק אמיר, הוא כי ז’אק אמיר היה בן אדם – קודם כל בן אדם ויכול להיות שבגלל זה בפוליטיקה אולי לא כל כך הצליח ובגלל זה הוא גם אולי לא בזכרונם של האנשים. הוא היה ראש עיר נהדר של דימונה כי הוא היה בן אדם. תמיד היתה לא אוזן קשבת עבור כל אחד. הוא ראה את האנשים מגובה העניים. אדם תרבותי, לא שמעתי ממנו אף פעם מילה לא יפה. עבדתי עמו כ- 3 שנים כאשר היה מנהל מועצת הנגב ועבדנו יחד כאשר ניתנה לנו לשכה בעירית באר-שבע. לאחר שהוא נבחר להיות יו”ר הבחירות של ההיסתדרות ולאחר מכן עזב לבלגיה – אני ניהלתי את מועצת הנגב כמעט לבד ואני יודעת שהמשרד שהיה אחראי על מועצת הנגב היה משרד הכלכלה שבראש המשרד עמד גם אריאל שרון. הייתי באה לפעמים לכנסת והלשכה שלו היתה ליד צ’רלי ביטון הידוע. תמיד היה לו חיוך על שפתיו, התנהגות למופת, בקיצור חמד של בן אדם. בשנים האחרונות הוא התגורר בבאר-שבע . אני מאוד אהבתי גם את אשתו אורה. ז’אק אמיר הוא היה ציוניסט גדול ואף הלך ללמוד באוניברסיטה בן גוריון ונדמה לי שגמר תואר אפילו היותו כבר מבוגר ולא כל כך בריא. אני אבדתי עמו את הקשר כי עברתי לגור למקום אחר ובגלל ההערצה והכבוד שרכשתי בליבי עבורו לא העזתי להפריע לו כי ידעתי שהוא לא בריא כל כך. אני בטוחה שמשפחתו דאגה לו מאוד.

אדם אוהב מוזיקה קלאסית, אוהב חיות, את הכלב שלי קיבלתי ממנו. יום אחד הוא בא לעירית באר-שבע והביא לי גור מדימונה שחי אצלי 18 שנים. הוא אהב בני אדם זה קודם כל.

אני יודעת את כל עלילת חייו מאז עזב את מרוקו עם עלית הנוער, הגיע לצרפת ואח”כ לקיבוץ גינוסר. שם נולדו לו הילדים או לפחות התאומים, שם הוא הכיר את יגאל אלון עמו היה מיודד מאוד. על כל פנים היה נחמד אם היתם מפרסמים קצת על אדם ישר והגון וטוב לב, אדם עם תרבות והתנהגות למופת. איפה אנו מוצאים עוד פוליטיקאים כמוהו. הפעילות שלו בכל מקום, כראש ועד מפעלי ים המלח, כראש עיר, כח”כ כמה קדנציות, הוא העביר את החוק הנגב ביחד עם עוד חברי כנסת שכרגע אני לא זוכרת. בכל אופן אדם שאהב את עבודתו מכל הלב ועשה רק מעשים טובים.

מאת נורית בראושטיין

תאריך פרסום:20/04/2011