מערכת החינוך צריכה לתפקד ככלי ערכי חברתי ומקצועי, אך הממשלה הנוכחית מקדמת את האג’נדה הפוליטית שלה דרך משרד החינוך וכדי להוסיף חטא על פשע וכפי שמוכיחות תוצאות מבחני המיצב נכשלת גם בשיפור ההישגים האקדמיים של תלמידיה.
בניגוד למצב הקיים על מפלגת העבודה להוביל גם את השינוי הדרוש במערכת החינוך. שינוי המשתלב בתפיסת העולם הכוללת שלה כמפלגה סוציאל דמוקרטית. דרוש ניהול נכון והפנית תקציבים באופן הגון, אפוליטי ומוטה חברתית בלבד.
התלמידים שעוברים היום במערכת החינוך מהווים את המשאב העתידי החשוב ביותר של מדינת ישראל מה שמוגדר כ״הון אנושי״. על מערכת החינוך לעזור בעיצוב אזרחים טובים יותר, סקרנים יותר, ובעלי פוטנציאל יצרני גבוה.
על המדינה לקדם מטרות ערכיות אוניברסליות ואפוליטיות כגון אזרחות טובה, הפנמת ערכים דמוקרטים, תרומה לקהילה ועוד. דרושים אמצעים אופרטיביים שונים. יש צורך להתחיל במה שקורה בבית התלמיד, בחיזוק מעמד והסמכות ההורית, על ידי השתלמויות והעשרה הורית בהשתתפות המדינה ובמימונה באזורים מוחלשים. ובכך ליצור בסיס ראשוני ושיתוף פעולה מתמשך עם ההורים. יש לעודד את ההורים למלא את תפקידם ולא לצפות שבתי הספר יפתרו את בעיות החינוך לבד. בנוסף דרושה מעטפת חוץ בית ספרית של חוגים, תרומה לקהילה, ותנועות נוער חזקות, אשר יעודדו פעילות ערכית בשעות הפנאי.
בהקשר הערכי על משרד החינוך להתעקש על לימודי ליבה לכל הזרמים הממונים על ידו כדי ליצור תשתית ערכית משותפת לכל אזרחי המדינה. כמובן שברקע הדברים עלינו לזכור שהכלי הראשון במעלה לצמצום פערים חברתיים כלכליים הוא החינוך.
על המדינה לפתח מרכזי למידה מעבר לשעות הלימודים במיוחד באזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, זהו צעד משמעותי לצמצום הפער האקדמי המתרחב עקב השימוש הרב בשיעורים פרטיים על ידי אלו שיכולים להרשות זאת לעצמם ויוצרים חינוך אפור לעשירים ונטל כבד ונוסף על מעמד הביניים.
החינוך ככלי חברתי בא לידי ביטוי גם במסגרות החינוך החוץ ביתיות בעיקר בפנימיות ובכפרי הנוער. עלינו לדאוג להגדלת תקציבי הפנימיות וכפרי הנוער ולחיזוק ושיפור תנאי הצוות ושכרם.יש לזכור כי עלות חניך בפנימייה זולה הרבה יותר מעלות נזקק או אסיר בטווח הארוך.
חינוך איכותי הוא הסיכוי האמיתי לכל אחד לשפר את סיכוייו להצליח ללא קשר לנקודת הפתיחה האישית שלו.
במישור הפדגוגי מקצועי ישנן עמדות רבות ואנשי המקצוע חלוקים לגבי איזה מקצועות? כמה בגרויות? כמה שעות לימוד? ועוד.
עמדתי היא שישנם מספר צעדים אלמנטריים אשר יוצרים את התנאים הנכונים להצלחה פדגוגית, יצירת התשתית ללמודים גבוהים אצל התלמידים והשתלבותם בשוק העבודה כבוגרים מצריך חיוב כל המגזרים בלימודי ליבה- מתמטיקה, אנגלית, אזרחות, עברית, תנ״ך, הקטנת מספר תלמידים בכיתות, חיזוק מעמד המורים ושכרם. על מערכת החינוך לשנות פוקוס ולשים דגש רב יותר על חינוך לסקרנות ומחקר, מאשר על שינון וחזרה, עליה לעודד סקרנות ויצירתיות אצל התלמידים, אלו הן התכונות אשר יבטיחו שאיפה למצוינות ובסיס להתפתחות עתידית.
תחום נוסף שהוזנח באופן חמור בעשורים האחרונים ויש לתקנו באופן מידי הוא החינוך הטכנולוגי מקצועי. את המחיר לקוצר הראיה הזה משלם המשק הישראלי במחסור חמור בידיים איכותיות בתחומי עיסוק רבים. החברה הישראלית חייבת לחזור להיות חברה בעלת יכולות יצור. ישנו צורך דחוף בשיתוף פעולה עם חברות יצרניות כדי לפתח שוב את הנושאים הטכנולוגים. ולתת מקום וביטוי לילדים רבים בעלי ״ידיים חכמות״ שלא מצאו את מקומם במערכת החינוך בעשורים האחרונים. על מערכת החינוך להיות שותפה ביצירת התשתית הישראלית לחברה יצרנית. בסופו של יום אי אפשר וגם לא צריך שכולם יהיו עורכי דין, רואי חשבון ועובדי הייטק.
מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ’ מביאה רוח חדשה, ורעיונות מעשיים לשיפור המצב הכלכלי חברתי והערבות ההדדית בישראל.
שינוי ותיקון מערכת החינוך חייב להיות חלק מרוח חדשה זו.
אמנון זילברמן-מועמד השכונות לכנסת.
מזכיר סניף כפר שלם, תואר שני בניהול בחינוך