מפלגת העבודה מתעוררת ומפריחה את “השממה האידיאולוגית” שבה היינו שרויים שנים ארוכות, כשמנהיגי המפלגות בישראל עד היום נמנעו בעקביות מלהציג אידיאולוגיה או מצע ברור. הוועידה האידיאולוגית בנגב מסמלת התחלה של עידן חדש במפלגת העבודה, שבו המנהיגות מנהלת שיח עם הבוחרים והתומכים של המפלגה, ולא מנהלת את המפלגה בצורה שרירותית כמו בתקופתו של ברק. דוד בן גוריון ראה בישוב הנגב משימה לאומית חשובה, וזה מאוד מרגש שהיום המנהיגות מגיע אלינו מפעילי הנגב, שהצליחו לייצר שיח ודיאלוג חלוצי שהיה חסר במפלגת העבודה בפרט ובישראל בכלל כבר שנים ארוכות. כולי תקווה שהשיח המתחדש הזה במפלגת העבודה יגלוש לחברה הישראלית כולה, ושבאמצעות דו שיח בינינו לבין נבחרי הציבור נוכל לבנות חברה בריאה יותר במדינה.
הדרום כבר שנים רבות סובל מזחיחות אידיאולוגית, ולכן הוועידה של מפלגת העבודה שהתקיימה השבוע בנגב מסמלת את השינוי שחל במפלגת העבודה ולא פחות חשוב בציבור הישראלי כולו. בוועידה שאורגנה על ידי מחוז הדרום של מפלגת העבודה בשיתוף עם המשמרת הצעירה של המפלגה בנגב, ניתן היה להבחין בשינוי שחל באנשים, שמראים נכונות להיאבק על הזכויות שלהם ולהיות הרבה יותר מעורבים בקביעת העתיד שלהם ושל משפחותיהם. צעירים ומבוגרים, משכילים ופחות משכילים, ישבו ביחד בשולחנות עגולים ודיברו על מגוון של נושאים שיעצבו וישפיעו על העתיד שלנו והעתיד של הילדים שלנו. נושאים רבים נידונו בוועידה, והוקדשה הרבה מחשבה למציאות החברתית והמדינית שבה נמצא אזור הדרום ונמצאת המדינה כולה. הוועידה שאורגנה על ידי פעילים מרכזיים בדרום וצעירי מפלגת העבודה במחוז דרום הייתה עוד צעד בדרך להגשמת חזון ההתיישבות הלאומי של בן גוריון.
חלוציות והתנדבות
מארגני האירוע רואים באירוע את תחילתו של תהליך חשוב, כשר משיחה עם אחת מהמארגנות מתגלה פתאום פעילות אינטנסיבית של ישראלים חלוצים שהייתה חסרה מאוד בשנים האחרונות במפלגת העבודה ובחברה הישראלית. מרגלית משה פעילה מרכזית כבר שנים במפלגת העבודה ופעילה חברתית מרכזית בדרום טוענת “שמשנת 1984 לא התקיימה כזאת וועידה בדרום, ושבדרום סבורים שזאת רק יריית הפתיחה להתעוררות של הנגב כולו.” משה מספרת שהייתה הירתמות חסרת תקדים של צעירי המפלגה ובכירי המפלגה לארגון הכנס, ושחברי הכנסת הרבים והפעילים הרבים שהגיעו לאירוע מעידים על ההצלחה הגדולה של הוועידה. בזמן ברק מוסיפה מרגלית “לא היה סניף בדרום ולא הייתה שום פעילות, ורק לאחר עזיבתו, התחילה שוב הפעילות שהובילה לפריחה שאנחנו רואים היום.” בכנס נכחו חבר הכנסת אבישי ברוורמן, חבר הכנסת בוז’י הרצוג, מזכ”ל המפלגה חיליק בר, ועוד שורה ארוכה של בכירים ופעילים שישבו בשולחנות עגולים ושוחחו על מגוון גדול של נושאים חברתיים כלכליים ומדיניים שמעסיקים את החברה הישראלית.
שיח אידיאולוגי בין נבחרים לבוחרים
הדיונים בשולחנות היו מרתקים כאשר מעבר לחשיבות של הנושאים עצמם, נעשה גם ניסיון לייצר דיון אמתי ופתוח בין נבחרי הציבור לבין הפעילים הרבים שהגיעו לאירוע. אחת הבעיות הגדולות במפלגת העבודה וגם במפלגות אחרות במערכת הפוליטית הישראלית היא המרחק שנוצר בין הנבחרים לבין פעילי המפלגה, והכנס הזה המחיש כיצד ניתן לשבור את המרחק הזה ולקרב את נבחרי הציבור לעם. חברי כנסת בכירים ומשכילים כמו פרופסור ברוורמן ובוז’י הרצוג ישבו בשולחן הקשיבו לאנשים, וניסו באמת להבין את הצרכים והבעיות שאיתם מתמודדים תושבי הנגב. מה שהיה יפה בדיון זה שהתנהל שם שיח אידיאולוגי פתוח בין נבחרי הציבור לבין הפעילים, ושחברי הכנסת לא רק הציגו את עמדותיהם אלא הקשיבו לבוחרים ולתומכים שלהם. כל שולחן בסוף הדיון הציג נייר עמדה ברור וניתן היה לראות שלמרות חוסר ההסכמות בסופו של דבר ניתן היה לייצר אג’נדה אידיאולוגית אמתית שיכולה להוביל להתחזקות ממשית של מפלגת העבודה וחשוב מכך יכולה להציל את עם ישראל מהשברים החברתיים והמצב המדיני המסובך שמאיימים על הקיום של המדינה.
היום דבריו של דוד בן- גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, נכונים יותר מתמיד:
“בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי.”