שינוי מדדים כלכליים – הבשורה התודעתית של מפלגת העבודה / דקל-דוד עוזר

דף הבית » מאמרי דעה » שינוי מדדים כלכליים – הבשורה התודעתית של מפלגת העבודה / דקל-דוד עוזר

תודעה, היא אוסף של אמונות, שבהם מחזיקים אנשים, המתבטאות בהגדרות של מה נכון, מה לא נכון, מה צודק, מה לא צודק ובעיקר: איך מודדים ושוקלים עובדות כדי להגיע למסקנות הללו.

הכלכלה, היא השיטה החוקית-פוליטית שנקבעת, על מנת להביא את החברה להגשמת מטרות חברתיות חיוביות. השיטה הקניינית, הקצאת הכסף החברתית, אופן החלוקה הכלכלית, כולם ביחד מבטאים מנגנון יציר ידי האדם, שנועד להגשים מטרות חברתיות.

השאלה הראשונה שעלינו לעשות כשאנחנו בוחנים האם חברה מסוימת היא חברה מוצלחת או לא, היא לשאול מהן המטרות החברתיות שאנחנו שואפים אליהן, ואז, לקבוע על פי מטרות אלו מדדים.

היעדים והמדדים חייבים להיות יעדים אנושיים ובוודאי שלא יכולים להיות יעדים כלכליים! הכלכלה היא כלי יציר האדם שנועד לשרת את האדם, הצלחה כלכלית, היא הצלחה חברתית והמדדים הם חברתיים ומכאן שמדד התל”ג הוא מדד שאין מניעה למדוד אותו, אך אין לו רלוונטיות במדידה חברתית.

ומה עם מדד הג’יני לשוויון כלכלי? במחקר שנערך ופורסם בשנת 2007 בספר שנקרא “The Spirit Level: Why more equal societies almost always do better“, נבחנו במדינות רבות בעולם, ולתקופות של 20 שנה נתונים אנושיים חברתיים שונים: אורך החיים, רמה במתמטיקה, רמה בספרות, תמותת תינוקות, כמות כלואים, לידות בני נוער, התקפי לב, התאבדויות נוער, מחלות נפש, שימוש לרעה בסמים ומוביליות חברתית, ולאחר בחינת כל הנתונים נמצא כי יש נתון אחד המלמד על מתאם בין כל המשתנים: והוא שוויון כלכלי. מכאן שמדד הג’יני הוא אמנם יעיל, אך הוא עדיין מדד כלכלי, וכאן חולשתו. מדד כלכלי לעולם לא מסוגל לייצר שינוי בתודעה.

אם כן, איזה מדדים ניתן להביא לציבור בישראל על מנת לייצר שינוי תודעה? מחקר זה שציינתי לעיל יצר גלים באנגליה, נוכח המסקנות כי כלכלה שוויונית יותר תוכל לצמצם נזקים חברתיים בצורה דרמטית, כגון הקטנת מקרי רצח, כמות כלואים, להפחית את כמות השימוש לרעה בסמים ומדובר בנתונים דרמאטיים, מאחר והוא השתמש במדדים אנושיים-חברתיים. הדרך לשכנע את הציבור עברה במדדים המתאימים.

מפלגת העבודה מביאה למערכת הפוליטית בישראל מהפכה תודעתית, מהפכת השוויון. אני קורא להביא את הכלים לייצור המהפכה התודעתית: המדדים האנושיים, מדדי האושר האנושי, כפי שנקבע בבריטניה ובצרפת, לפרסם אותם ולקבוע אותם כיעדים לאומיים.

בדרך זו נוכל לשנות את התודעה של הציבור ולהתחיל לנהל כלכלה עבור אנשים, ולא כלכלה עבור הכלכלה.