ח”כים נוכחים: אבי גבאי, יצחק הרצוג, ציפי לבני, יואל חסון, שלי יחימוביץ’, חיליק בר, איתן ברושי, יוסי יונה, מיקי רוזנטל, עמיר פרץ, עמר בר לב, רויטל סוויד, זוהיר בהלול, מיכל בירן, נחמן שי, יעל כהן פארן, איילת נחמיאס ורבין, איתן כבל, לאה פדידה, סאלח סעד, איציק שמולי, איתן כבל, מרב מיכאלי, סתיו שפיר.
דברי פתיחה :
יו”ר סיעת המחנה הציוני, ח”כ יואל חסון:
“הקווים האדומים נחצים מתוך הכנסת פעם אחר פעם. זו קואליציה שלא עוצרת באדום.
חוקים פרסונליים, סגירת חשבונות אישיים עם המשטרה ושרת תרבות שמסיתה בלי בושה נגד נשיא המדינה.
דווקא ביום כזה אני רוצה לומר מילים מחזקות ולהודות לנשיא המדינה על החלטתו האמיצה להקל בעונשו של יונתן היילו. נשיא המדינה עשה את הדבר המוסרי הנכון”.
יו”ר המחנה הציוני אבי גבאי:
פוליטיקאים לא אמורים לעסוק בנושאי חנינה, זו תפקידה של המערכת המשפטית ולא של המערכת הפוליטית.
אנחנו שומעים את המתקפות המבישות של פוליטיקאים מהליכוד וראש הממשלה שותק כי זו התרבות הפוליטית שהוא מנחיל. מי שתוקף הם השליחים שלו ולא צריך לקרוא אותם לסדר.
ואם דיברנו על תרבות פוליטית, הנה עוד דוגמא:
תכירו את צדוק כהן. צדק כהן, פעיל ליכוד מחדרה.
מאכר שגובה באופן קבוע 15% מהכסף שלכם, כסף שאמור לעבור מהממשלה לגופים ממשלתיים אחרים,
כלומר – מכיס אחד שלנו לכיס אחר שלנו – ולוקח את זה לכיס שלו.
איך הוא הרוויח את הג’וב הזה? צדוק כהן מתעשר על חשבוננו כי הוא חלק מהשיטה.
לפעמים קוראים לשיטה הזאת צדוק כהן, לפעמים קוראים לה שמרון ומולכו.
זה אותו דבר בדיוק, רק פעם אחת השיטה הזאת לובשת חליפה ופעם אחת לא.
זאת שיטה של שחיתות ממוסדת.
תרבות פוליטית שראש הממשלה הנחיל לנו – ואותה אנחנו נעקור.
זאת הממשלה המושחתת ביותר שהייתה לנו.
ממשלה שמנסה לרסק את המשטרה, את בית המשפט ועכשיו את מוסד מבקר המדינה.
הייתה כתבה על צדוק כהן ביום חמישי ולא קמה צעקה.
אתם יודעים למה?
כי התרגלנו. התרגלנו שגונבים לנו מהכיס ומכייסים אותנו.
אתם יודעים איך כייס עובד?
הוא מושך את תשומת הלב שלנו עם יד אחת ואת היד השנייה הוא מכניס לנו לכיס וגונב לנו את הארנק.
הממשלה הזאת ביד אחת מנופפת לנו בחמוצים וביד השנייה מוציאה לנו כסף מהכיס.
אנחנו את השחיתות הזאת נפסיק.
יודעים מה המשמעות של הפסקת השחיתות? שיהיה לנו יותר 15% כסף למה שאנחנו באמת צריכים.
15% יותר לבריאות ולחינוך ולדיור ציבורי.
אני לא שואל איפה הכסף. אני יודע איפה הוא.
נעקור את השחיתות ויהיה לנו יותר”.
יו”ר התנועה, ח”כ ציפי לבני:
“חוזרת מביקור חשוב בארה״ב. נפגשתי שם גם עם מנהיגי קהילות יהודיות ועולה משם מסר ברור – קיים קרע עמוק וניתוק בין יהדות ארה״ב למדינת ישראל. הם מבקשים שיקשיבו להם ושלא יחנכו אותם, שנפתח בפניהם את הלב לא רק בגלל שהם פותחים את הכיס עבורנו, אלה כי הם בני העם היהודי. הם אחים שלנו.
מדינת העם היהודי צריכה להיות מדינת העם היהודי כולו עם יהדות מחברת ולא מנתקת – גם יהודית וגם דמוקרטית.
נשיא המדינה הוא שומר הדמוקרטיה. כבוד לנשיא המדינה על החלטה אמיצה ונכונה שתואמת את ערכי צה״ל ורוח צה״ל, גם אם חלק מהפופוליסטים בממשלה לא אוהבים אותה.
הנשיא אומר – נולדתי לתנועת החרות. הוא מבטא בדיוק את הערכים שחונכנו עליהם בבית״ר, בתנועת החירות ושנעלמו בליכוד של היום.
הרס הדמוקרטיה זאת מחלה מדבקת בממשלה – זאת פגיעה בעצמאות המשטרה, היועמ״ש, הפרקליטות ובתי המשפט. גם אם דמוקרטיה הופכת מילה גסה, אנחנו נגן עליה! דמוקרטיה היא הפרדת רשויות, עצמאות למערכת המשפט ואכיפת החוק, ללא מעורבות פוליטית.
הסירו ידיכם מנשיא המדינה, מגורמי אכיפת החוק ומהדמוקרטיה בישראל. אתם הורסים ואנחנו נתקן.”
סדר יום הישיבה :
דיונים בהצעות חוק שעל סדר היום, נושאים נוספים.
דיון:
ח”כ יואל חסון פתח בכל שאמר שמהיום נתחיל בנוהג שכל ישיבת סיעה ח”כ אחר מציג את האג’נדה שלו קדימה ואחורה. הראשונה תהיה ח”כ לאה פדידה. ח”כ לאה פדידה: “חייבת להגיד שאחרי שלושה שבועות דברים שרואים משם לא ראוים מכאן. זאת באמת עבודה קשה שדורשת המון תרגול וידע. מצד שני אנחנו אופוזיציה וזה היה לי זר אבל מהר מאוד לומדים איך אפשר בכל זאת להביא דברים לסדר היום. משתדלת להגיע לועדות שאני יכולה לתת בהן ערך מוסף, שיויון זכויות בנושא חינוך בריאות ורווחה ונושאים של שלטון מקומי. אני במהלך כתיבתם של מספר חוקים הקשורים לשיויון הזדמנויות. בימי ראשון אני מתארחת בעיר אחרת כל פעם, הולכת עם הפעילים לראש העיר ולמוסדות ובערב מפגש עם פעילים ומתלבטים.” עוד הסבירה כי ב2016 ממשלת ישראל אישרה תכנית למיגור האלימות אך שכחה לתת לזה תקציב ולכן החליטה לצאת בקמפיין בנושא. בהמשך הישיבה אמר ח”כ יואל חסון כי בתקופה הקרובה יהיו הרבה הצעות חוק ישיגעו דרך פטור מחובת הנחה, ואמר כי ישתדלו לעצור אותן בוועדת הכנסת. לגבי הצעת החוק למניעת הסתננות אמר ח”כ יואל חסון כי הייתה החלטת בג”ץ לסגור את חולות. הצעת החוק לוקחת את החלטת בגץ ומתרגמת אותה לחוק אך יש עניין של המשכיות של שלושה חודשים עד סגירת חולות שרוב חברי הכנסת מהסיעה התנגדו להקמתו. עירא יועץ החקיקה הסיעתי הסביר כי החוק לדעת הממשלה לא נותן מענה מספק ולכן הממשלה העבירה הוראת שעה שהאחרונה ניתנה בדצמבר 2015 ותפוג בדצמבר הקרוב. הצעת החוק הנוכחית מציעה להאריך את חולות בשלושה חודשים, לראות איך הסידור עם המדינה השלישית הולך ובעוד שלושה יבדקו אם נותנים הארכה נוספת או סוגרים. בנוסף יש עניין של הרחבת המשמורת על מי שהפר את המגבלות הג”ג, הרחבת הקנסות המנהליים והענישה הפלילית על העסקת מסתננים. ח”כ שלי יחימוביץ’ טענה כי הצעת החוק הינה ממשפחת החוקים שהוא הארכת רעה חולה, אי אפשר להתעלם מהאמירה המוסרית שאנחנו מצביעים בעד חולות וההסדר הנלווה אליו, ויש פה פגיעה מוסרית. זאת עבודה מלוכלכלת שאין לנו סיבה כאופוזיציה לעשות. ח”כ איתן כבל אמר כי במקום בו אנו נמצאים כעת יש לכאורה רצון של הממשלה והמערכות להגיע להסדרה של העניין. זה אמנם לא יהיה בעוד שלושה חודשים אבל יכול להיות שאנחנו צריכים לתמוך אם יש תהליך שיתן מענה הכי קרוב ויודע להתכתב עם מצב שאנחנו מרוצים ממנו. ח”כ איל בן ראובן טען כי לגבי מתקן חולות, יש תהליך שמנסה להתקרב לפתרון אבל צריך לזכור שמדובר במתן הכשר לתהליך כושל לטיפול בבעיה הזאת. יש עדיין 6000 דרפורים אשר על פי כל קריטריון זכאים להגדרה כמבקשי מקלט. הוא טען כי היה מצפה לחוק שיגיד שיש כאלה שכן מגיעות להם זכויות של מבקשי מקלט. החוק לא שלם. יו”ר המפלגה אבי גבאי אמר כי הוא סבור שמכיוון שמדובר ביישום החלטת בג”ץ יש לתמוך בחוק. ח”כ עמר בר לב טען כי אם הממשלה הייתה אומרת שהיא רוצה לחוקק חוק או להוציא צו שהוא ראוי וטוב, אז יש היגיון לאופוזיציה להסכים להארכה של שלושה חודשים, אך ה אינו המצב ולכן הוא בספק אם אפשר לתמוך. ח”כ נחמן שי טען כי המבחן הוא האם אנחנו בעד השארתם או לא ואיזה חוק מקדם את זה. ואנחנו לא בעד השארתם. אמרנו כבר שאנחנו רוצים לראות אותם עוזבים בדרך הומניטרית.השאלה היא האם החוק הזה מקדם את צאתם מהארץ בדרך שמכבדת אותם או לא. ח”כ יעל כהן פארן טענה כי החוק לפרטיו הוא לא השאלה, השאלה היא אם אנחנו תומכים במדיניות הממשלה או לא. היא טענה כי המדיניות אינה להוציא אותם בדרך סבירה והומנית ואלא מדיניות של כליאה וכפיה. ח”כ מרב מיכאלי טענה כי היא סבורה שיש ערך לעקביות ואם היינו נגד מתקן חולות אז צריך להמשיך ולהתנגד. אם הממשלה החליטה לסגור את המתקן אז היא צריכה לסגור אותו. בנוסף, אחד הדברים שבג”ץ הוא שאפשר לגרש את מי שבקשתו נבדקה ונדחתה, אך אצל הרוב הבקשה לא נבדקה בכלל. רוב מי שנמצאים בירשאל הם מדרפור ואריטראה, מרוב העולם הם קיבלו הגדרה כפליט רק בישראל אנחנו בעשרה אחוז של הכרה. אנחנו הצלחנו להעמיד אלטרנטיבה מוחשית ולא ראוי להתקפל בגלל שהממשלה הצליחה למצוא דרך שקרנית לרצות את בג”ץ. ח”כ יצחק הרצוג טען כי זה עולה עכשיו כי מתארגן מבצע הוצאה דרמתי של הממשלה. במסגרת המבצע המדינה הלכה וחתמה הסכם עם רואנדה ואוגנדה וכדי ליישם את זה הם סוגרים את מתקן חולות והחוק בא ואומר שסוגרים אותו תוך 3 חודשים. המסתננים שהם לא פליטים לוקחים מקומות עבודה של ישראלים. זה לא נקי מספקות הלבטים גדולים אך החלטת הממשלה אומרת שלא יגורשו חולים, קטינים והוריהם. ח”כ זוהיר בהלול אמר כי מפלגת העבודה כאלטרנטיבה צריכה להעמיד את עצמה מנגד במלוא העוצמה.מתקן חולות זה אות קין ואנחנ וצריכים להתנגד שאנשים יחיו שם. ח”כ סתיו שפיר טענה כי רצף הכשלים של הממשלה בטיפול בסוגיה הוא ברור. יש פה נושא של סיפור וקמפיין רציני של הימין. דנים פה על שאלה פוליטית של איך עושים שיהיה ברור לישראלים שאנחנו בעדם. אנחנו צריכים לעלות למתקפה ביחד ואז ישמע קול שהוא אחר ורק שם אנחנו יכולים לנצח. יו”ר המפלגה אבי גבאי אמר כי הוא מבקש להצביע בעד. לא בגלל שזאת הצעה טובה, אלא כי היא בסך הכל מאריכה את העניין בשלושה חודשים. זה פינגפוג צמוד של בית המשפט והממשלה. התקיימה הצבעה, הוחלט כי הסיעה תתמוך בהצעת החוק. בהמשך הישיבה הודיע ח”כ יואל חסון כי ביום שלישי יתקיים יום ציון ארבעים שנה להסכם סדאת, חשוב מאוד להיות נוכחים וגם ציון יום המאבק באלימות נשים.ביום רביעי תעלה הצעת חוק של ח”כ זחאלקה הנזקי עזים, יש חוק מ-1950 שהגביל את תנועת העזים כי פגעו בסביבה וזה היה רלוונטי אז והצעת החוק מבקשת לבטל זאת. ח”כ לאה פדידה אמרה כי היא עדיין ראה את הנזק המיותר וחסר התקדים שעושות העזים וחושבת שצריך להתנגד להצעת החוק. בהמשך אמר ח”כ יואל חסון כי קיימת סוגיה שיש לתת עליה את הדעת והיא בעייתית בכנסת, לגבי חקיקת חוקים שמשפיעים על השלטון המקומי. יש הצעת חוק של ח”כ רועי פולקמן שמגבילה את היכולת של הכנסת לחוקק חוק שמשפיע במעל שישה מיליון שקלים על תקציב הרשויות המקומיות. הבעיה בכך היא שיש הצרה של הכלים הפרלמנטרים של חברי הכנסת . ח”כ ציפי לבני אמרה כי היא סבורה שאנחנו צריכים לדון על כל הצעת חוק לגופה האם זה נכון שהכנסת תטיל קנסות שהרשויות צריכות לשלם. עוד העלה ח”כ יואל חסון את נושא הצעת חוק שירות מינויים- מתן עדיפות למשרתים בהעדפה מתקנת של ח”כ מוטי יוגב. עירא יועץ הקיקה הסביר כי היום המצב הוא כזה שהממשלה יכולה לקבוע לגבי קבוצה לא מיוצגת שכאשר באים כמה מועמדים בעלי תכונות דומות תנתן עדיפות לבן הקבוצה הלא מיוצגת. התיקון המוצע אומר שבמסגרת עדיפות זאת תנתן עדיפות נוספת בתוך הקבוצה למי ששרת בצבא. ח”כ סאלח סעד אמר כי חושב שהחוק מצוין ויש לתת העדפה מתקנת למי ששרת בצבא או עשה שירות לאומי. ח”כ יצחק הרצוג טען כי קיימת בעית תקנים ולא כל מי שרוצה להתגייס מקבוצות אוכלוסיה מסויימות יכול לעשות זאת. לכן הצעת החוק בעייתית. הוחלט כי הסיעה תתמוך בהצעת החוק. עוד אמר ח”כ יואל חסון כי קיימת הצעת חוק של ח”כ מיכל בירן בנושא עדכון קצבת זקנה בהתאם לשכר המינימום ונוצר מצב בו ההצעה דומה להצעת החוק של ח”כ איציק שמולי. ח”כ חסון אמר כי הגענו לסיכום ובדקנו מול היעוץ משפטי בכנסת שההצעה של ח”כ מיכל בירן לא תגרום לביטול הצעת החוק של ח”כ איציק שמולי ושלא תהיה מניעה שאם הצעת החוק של מיכל תיפול שמולי יוכל להעלות את החוק. איציק שחף יו”ר ותיקי התנועה אמר כי הנושא הזה עלה בכל מפגש של גימלאים. הוא הסביר כי הקימו צוות ויצרו בשיתוף עם ח”כ בירן הצעה שמבוססת על הצעת החוק של סיעת הגמלאים בכנסת. ההחלטה הכי חשובה היא להצמיד לשכר המינימום ולא לשכר הממוצע.
נושאים נוספים שעלו:
ח”כ יואל חסון הודיע כי ח”כ איילת נחמיאס ורבין מזמינה את חברי הכנסת לארוחת ערב בביתה ב10.12.17
תאריך פרסום:28/04/2018