להיות ראש ממשלה
דייט בחשיכה
דימוי פוליטיקאי כראוי לתפקיד ראש ממשלה נוצר ומתקבע רק לאחר שנבחר. יום לפני הבחירה, האפשרות נראית בלתי סבירה. יום לאחר מכן היא נראית בלתי נמנעת, מתבקשת מאליה, טבעית.
הייתה פעם ראש ממשלה ושמה גולדה מאיר. היא קיבלה בסקרי דעת קהל בקושי שלושה אחוזים בטרם נבחרה ורוב גדול מיד לאחר שנבחרה.
יצחק שמיר היה ראש ממשלה במשך שבע שנים. למעט בן-גוריון הוא היה ראש ממשלה ארוך הטווח בהיסטוריה הישראלית. שמיר ניהל מפעל קטן לגומי בכפר סבא, ממנו הגיח לפוליטיקה. הוא שימש יו”ר הכנסת. לאחר מכן שר חוץ בעקבות הנסיבות שנוצרו עם התפטרות משה דיין. אחר כך, במצוקה שנבעה מהתפטרות מנחם בגין, היה לראש ממשלה.
בנימין נתניהו שימש שגריר ישראל באו”ם. הוא ביצע את התפקיד בהצלחה, תקשורתית בעיקר. זו הייתה הכשרתו לראשות ממשלה. זו הייתה מקפצתו. זו הייתה טענתו לתהילה. עכשיו תארו לעצמכם את רון פרושאור, שגרירנו הנוכחי באו”ם, או את קודמתו, גבריאלה שלו, או את דני גילרמן, את יהודה לנקרי – רצים בבחירות כמועמדים לתפקיד ראש הממשלה. הם כולם מלומדים, כולם מוכשרים, כולם הצליחו בתפקיד, מי יותר מי פחות, אך על כולם הייתם אומרים – לא סביר. לא בא בחשבון. שגריר באו”ם איננו ניסיון מספיק. זה טוב לרקורד, אך לא כמדרגה אחרונה ועליונה בפתח לשכת ראש הממשלה.
הבה נסרוק כמה מראשי המפלגות המתמודדות לכנסת, בהתעלם מיחסנו להשקפותיהם ולתפישת עולמם. שלי יחימוביץ’, למשל. היא בת 52, מבוגרת בשש שנים מנתניהו בעת שנבחר לראשונה. היא חברת כנסת דומיננטית, מחוקקת יצירתית ונמרצת, היא הצליחה לסחוף גם צעירים בלתי מפלגתיים וגם את האלקטורט של מפלגת העבודה ולחשמל אותם. היא אישה חזקה, עמידה, השולטת היטב במפלגה קשה לשליטה. ההיכרות שלה עם החברה הישראלית, מבוכיה ומצוקותיה, רבה בהרבה מזו שהייתה לנתניהו, שהיה בעצם יורד עולה או תושב חוזר.
יחימוביץ’ יכולה לתפקד כראש ממשלה. היא תצטרך לצידה שר ביטחון שהוא גם בעל מלאכה וגם אדם אחראי. היא תצטרך שר חוץ מקובל ורצוי בטרקלינים הדיפלומטיים. למעשה, כל ראש ממשלה, לא רק יחימוביץ’, חייב לצידו שר ביטחון העונה לתנאים הללו ושר חוץ שכזה.
….
בחירת ראש ממשלה היא במידה רבה כמו דייט בחשיכה: מגששי, חשים, מהמרים. העבר מלמד שמכלול אישיותו של המועמד חשוב מניסיונו.
ראש ממשלה בישראל מנהל את הממשלה וישיבותיה. הוא קובע את סדר היום לישיבות. קולו בישיבות הממשלה שווה לקולו של כל שר.
אסור לשכוח, שאנחנו לא בוחרים ראש ממשלה. שיטה זו הייתה, חלפה ואיננה עוד. אנחנו בוחרים נציגים לכנסת. נציגינו בכנסת, כמו אלקטורים, בוחרים עבורנו ראש ממשלה, אשר נבחן במבחן התוצאה ולא במבחן הרקורד הקודם.