האיחוד בין מר נתניהו והליכוד לבין מר ליברמן מהווה חדשות חמורות לחברה הישראלית ובבד בבד הזדמנות למאבק כנגדו. טוב עשתה שלי כשהכריזה כי תנועת העבודה לא תשב בממשלה שכזו. הבהרה זו נחוצה לכל מי שמבקש להיות אלטרנטיבה, על אחת כמה בנסיבות שנוצרו. יחד עם זאת בכך לא די.
הגיעה העת למהלכים יצירתיים – פנימיים וחיצוניים כאחד. מהלכים אשר יקדמו את פני הסכנה לעתידה של ישראל כחברה דמוקרטית וחופשית, ולעתידה באזורנו. מפלגה של עבר, הווה ועתיד יכולה וצריכה במצב עניינים זה לפנות לעברה המפואר ולדלות גם משם מספר עצות לקראת הבאות.
לפני כמאה שנים היתה הדומיננטיות ביישוב הארץ ישראלי הקטן בידי בעלי ההון. הם שלטו ביד רמה בהתיישבות הצעירה, כאשר עולי העלייה השנייה, אלמונים ואידיאליסטים כאחד, עבדו ועמלו במושבות השונות על פרדסיהן ושדותיהן.
שנים ספורות לאחר מכן חל השינוי שאיפשר להוביל בסופו של יום לפלא המודרני של קיבוץ גלויות והקמת מדינת ישראל החופשית והדמוקרטית. לשינוי הזה קראו – אחדות העבודה. היתה זו אחדות בתוך מעמד הפועלים אשר היוותה תשתית למפא”י ההיסטורית וההמשך ידוע.
אחדות זו שילבה בין חדשנות רעיונית מתחום השוויון והציונות גם יחד, לבין יצירת מוסדות חדשים כמו ההסתדרות וחברת העובדים, אשר פעלו למען השוויון כתרגומו אז – למען מעמד הפועלים. הם ביקשו לעצב את החברה הציונית באמצעות מאבק מעמדי לעבר חירות ושוויון גמור למרכיביה או כלשונו של בן גוריון – “ממעמד לעם”.
הזמנים השתנו. היישוב הפך למדינה. המעמד הפך לעם ולכלל הציבור. והנה לאחר שעברו כ-35 שנים מאז עליית הימין במהפך 1977 וכפי שחזו אבות התנועה עוד בראשית המדינה, שוב חזרנו למשטר של בעלי הון. לשלטון של בעלי המאה והדעה. לחברה של מגזרים, ושסעים – למעמד של בעלי ההון וחבריהם וכל השאר. לשלטון זה התווסף מימד לאומני חמור המצוי עתה על מפתן ראשות הממשלה.
שלטון ההון והלאומנות מבקש לשמר את כוחו ולהעצימו באמצעות הפרדה בין המגזרים והמעמדות והנצחה חיצונית של הסכסוך והבידוד מתוך תקווה להשכיח מרוב הציבור את מצבו החברתי-כלכלי לאשורו ואת הפתרון למצב זה המצוי בראש ובראשונה בשינוי שיטתו ושלטונו.
עתה הגיעה העת להשיב את שליטת הציבור על גורלו, ללא הבדל דת, גזע, מין ועדה. להשיב את ישראל לעצמה. הגיעה העת למהפך 2013.
הדרך לכך עוברת קודם כל באחדות עבודה חדשה. באחדות פנימית ובד בבד ביצירת מערך חברתי-חופשי חדש כלפי חוץ. מערך פוליטי ומוסדי חדש אשר ישיב את השוויון החברתי-כלכלי לקדמת הבמה אך בזו הפעם במעמד שווה עם החירות.
זו העת לאחד ולאחות את הקרעים והשסעים בתוכנו ובחברה הישראלית. חדש וישן חייבים לדור יחדיו. במיוחד נכונים הדברים לגבי כל נאמני התנועה לאורך השנים וברגעיה הקשים וגם לכל אלה שעמדו על רגליים אחוריות כשאיבדה את דרכה ולא התפתו למנעמי השעה.
מאחדות העבודה הפנימית יש לעבור למערך חדש – פוליטי ומוסדי כאחד. מערך חדש לאחדות המעמדות הבינוניים והנמוכים כנגד נסיונות העשירים והלאומנים להפריד בינהם ולמשול. אחדות בין יהודים לערבים, בין מזרחיים לאשכנזים, בין חילוניים לדתיים ולחרדים ועוד באמצעות – שינוי ערכי, מבני ומעשי גם יחד לטובת רובה המכריע של האוכלוסייה בישראל.
אחדות חוצת מגזרים אשר תחזיר את השפיות לישראל בכל התחומים. אחדות של ניגודים – של ריסון, בלימה ואיזון לעבר השבת החברה הישראלית לצור מחצבתה. אחדות של המעמדות הבינוניים והנמוכים מול מעמד בעלי ההון.
לאחדות זו תהא קודם כל תשתית ערכית חדשה – עלינו להשיב את ערך השוויון החברתי-כלכלי לקדמת הבמה ובזו הפעם לא על חשבון החירות אלא יחד עמה במעמד שווה.
זאת ועוד – בדומה למייסדי התנועה גם עתה המימד המעשי של תיקון ערכי זה יהא בראש ובראשונה מימד מוסדי, אך בזו הפעם לא מוסדות של מעמד הפועלים במרכז, אלא של המעמדות הבינוניים והנמוכים גם יחד. השבת השוויון החברתי-כלכלי לקדמת הבמה תתורגם הפעם באמצעות תיקון מוסדות המדינה שהם מוסדותיו של הריבון-הציבור אשר רוב רובו המכריע אינו מיוצג בהם באמת.
עלינו להשיב את הייצוג לערך השוויון במעמד שווה לחירות – מערך חברתי-חופשי חדש בכנסת, בממשלה ומול בעלי ההון. אחדותם של המעמדות הבינוניים והנמוכים תתבטא עתה בייצוג שווה ערך של השוויון החברתי והחירות בכל צמתי ההשפעה במסגרת מערך חדש ברשויות הציבור ובינן לבין בעלי ההון. בריסון, בלימה ואיזון לא רק לשם חירות אלא לשם חירות ושוויון חברתי-כלכלי גם יחד.
השבת הכוח לשוויון החברתי-כלכלי בכל צמתי ההשפעה בחברה הישראלית תוביל לפתרון המשבר החברתי כמו גם להשבת אמון הציבור בנבחריו. היא תיצור תהליך מאוזן במסגרתו תפעל המדינה על פי ייעודה כאמצעי בידי הציבור לרווחתו ולביטחונו החברתי והפיזי גם יחד – ליצירת תעסוקה שהיא מפרנסת, לעיצוב יוקר מחייה שהוא סביר, ולהפיכת השוק מג’ונגל של עשירים לשוק שהוא חופשי וחברתי כאחד לכלל הציבור.
אחדות העבודה החדשה תוביל את החברה באמצעות מערך חדש לעבר עתיד של בטחון חברתי-כלכלי ומדיני-בטחוני גם יחד. היא תשיב את ערכי היסוד לחברה ואת שליטת הציבור על גורלו. היא תשיב את החברה הישראלית ליסודותיה, לימיה הגדולים. היא תשיב את ישראל לעצמה.
תאריך פרסום:28/10/2012