יו”ר העבודה, שלי יחימוביץ’: אנחנו בעיצומו של שינוי תפיסתי, חברתי וכלכלי

דף הבית » על סדר היום » יו”ר העבודה, שלי יחימוביץ’: אנחנו בעיצומו של שינוי תפיסתי, חברתי וכלכלי

שלי בנאום ראשון במליאה כיו”ר מפלגה, משיבה לראה”מ נתניהו וליו”ר האופוזיציה לבני על נאומיהם, ואומרת: “אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי תפיסתי, חברתי וכלכלי; בעידן של הבקעה תודעתית שהיא תנאי ראשוני לשינוי. חברה שבה ממשלות לא יכולות יותר לקנות את המשך קיומן באותו מלל שאין מאחוריו מעש על ימין ושמאל מדיני. הציבור לא מסתפק בזה יותר, לא מסתפק בקלישאות חבוטות שאין מאחוריהן מעשה. לא מסתפק בדיון הזה – הבלבדי – שהוא לעתים כל כך קרובות רדוד. לא, הציבור תובע מממשלתו אחריות לכל רכיבי חייו, כפי שממשלה צריכה לספק לציבור: לפרנסה בכבוד, לקורת גג, לבריאות – בריאות ציבורית, שוויונית – לחינוך ראוי, למשפט צדק.

הישיבה המאתיים-ושבעים-וחמש של הכנסת השמונה-עשרה
יום שני, ג’ בחשוון התשע”ב (31 באוקטובר 2011)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
הצעות סיעות העבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל:
כישלון ממשלת נתניהו בצמצום הפערים החברתיים והכלכליים;

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני הכול, תנחומי למשפחתו של משה עמי מאשקלון, ולבנו עם תושבי הדרום, שגם חייהם וגם שגרת חייהם מאוימים. הפתרונות למצב הם מורכבים, אבל אנא, אל תישמעו למתלהמים שמבקשים להסלים את המצב וכבר מחרחרים מלחמה.

שמעתי רוב קשב את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – שמעתי ולא האמנתי: עוצמה בכל התחומים, הוא אמר – ביטחון, כלכלה, חברה. איך זה משתלב עם ההחלטה שהתקבלה אתמול להוריד את המכסים ב-50% בזמן הקרוב? איך זה משתלב? מה המשמעות של הצעד הזה? המשמעות היא פתיחת גבולות המדינה להיצף של יבוא חסר בקרה. ולא שעכשיו אנחנו משק סגור, לא – אנחנו מקיימים יחסי סחר עם העולם, חתומים על כל הסכמי הסחר, מייבאים יותר מכל מדינה אירופית, יותר מארצות-הברית. אבל לפתוח עוד, עוד, עוד – למה? האם אף אחד לא מבין את המשמעות של הדבר הזה? את העובדה שהיצף של יבוא גוזר מוות על תעשיית “כחול לבן”? מביא לחיסולם של מפעלים ישראליים? יגרום לפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים? ממה נובעת הצמיחה, מיבוא של מוצרים זולים מסין? לא, מייצור ישראלי. אז אותו רוצים לגמוז? זה “עוצמה בכל התחומים – ביטחון, כלכלה, חברה?” זאת העוצמה? הרי זה אבסורד. זו לא תרופה, זה עוד מאותה מחלה.

“איני מקבל את ההנחה שהשוק החופשי פשט את הרגל”, אמר ראש הממשלה. מי אמר שהשוק החופשי פשט את הרגל? למה להביא את הדברים לידי אבסורד? זה או קובה או משהו נאור ומופלא? מי טען לשנייה אחת שהשוק החופשי פשט את הרגל? על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על איזון בין שוק חופשי לבין מדינה חזקה ואחראית לאזרחיה, שגם מחזיקה בידיה אחריות לתחומים רבים של החיים, והיא גם רגולטור על השוק החופשי. “איני מקבל את ההנחה שהשוק החופשי פשט את הרגל”. כמה חברי כנסת יש כאן שחושבים שהשוק החופשי פשט את הרגל? זה פשוט דיון רדוד שנועד להקצין את הטיעונים של מי שמבקשים לכונן כאן מדינה סוציאל-דמוקרטית נאורה, נורמלית.

“חיזקנו את הפריפריה”, אמר ראש הממשלה בנאומו. לא אכנס לפרטים, אני רק רוצה להזכיר דבר אחד – את הברכה הנואלת ששלח ראש הממשלה בשבוע שעבר לנוחי דנקנר על כך שדנקנר השלים את עסקת “מכתשים אגן”. על מה הוא מברך אותו, על הקמת מפעל חדש בישראל? לא, על מכירתו של מפעל שקיים מראשית שנות ה-50 ופרנס 2,000 משפחות והמציא דברים ושגשג – על מכירתו של המפעל הזה לסינים, לחברת כימצ’יינה הסינית. על זה שולח ראש הממשלה ברכה לבעל הון? זה לא שאי אפשר לשלוח לדנקנר ברכות לפעמים, יש לו גם תעשיית אמת, לא רק כלכלה ספקולטיבית. אבל על זה? משהו כאן ממש משובש לחלוטין.

אבל אני חייבת להגיד, הדאגה העמוקה ביותר השתררה בלבי כששמעתי את כל הדיבורים של ראה”מ סביב נושא אירן גרעינית. התגנב ללבי חשש, וראיתי פה באולם שאני לא לבד – שהדברים נשמעים כמו הכנת הקרקע להרפתקה מופקרת ומגלומנית. כמובן שלא אכנס לפרטים, אם כי הדיון הזה כולו כבר בחוץ. מראש אנחנו מתרים בך, אדוני ראש הממשלה, וגם בך, שר הביטחון אהוד ברק – היזהרו. ואם יש לכם עודף ביטחון עצמי, ותשוקה אדירה לשנות את פניו של המזרח התיכון, השקיעו את האנרגיה הזאת בהבקעה מדינית. נראה לי שזהו אפיק יותר הגיוני.

אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי תפיסתי, חברתי וכלכלי; אנחנו נמצאים בעיצומה של יצירת חברה צודקת ושוויונית. נכון שזה נשמע אוטופי ורחוק, אבל אנחנו כן נמצאים בעידן של הבקעה תודעתית שהיא תנאי ראשוני לשינוי. חברה שבה ממשלות לא יכולות יותר לקנות את המשך קיומן באותו מלל שאין מאחוריו מעש על ימין ושמאל מדיני. הציבור לא מסתפק בזה יותר, לא מסתפק בקלישאות חבוטות שאין מאחוריהן מעשה. לא מסתפק בדיון הזה – הבלבדי – שהוא לעתים כל כך קרובות רדוד. לא, הציבור תובע מממשלתו אחריות לכל רכיבי חייו, כפי שממשלה צריכה לספק לציבור: לפרנסה בכבוד, לקורת גג, לבריאות – בריאות ציבורית, שוויונית – לחינוך ראוי, למשפט צדק. ובאיזו מהירות הם כבר בזים למחאה שעד לפני רגע התחנפו אליה וניסו לרצות את מוביליה, מחכים לחולשתה, וכבר עושים לה דה-לגיטימציה כאילו רק ארבו בפינה. מקווים בסתר לבם שאולי במקום 200,000 יבואו 60,000, ומייד אורבים, ומייד עושים דה-לגיטימציה.

ותראו את ההחלטות אתמול בממשלה, חוץ מההחלטה על פתיחת השווקים להיצף של יבוא – שום שינוי מהותי במדיניות המסים. ממשיכים להיטיב עם העשירים. הרפורמה במס אפילו לא הוקפאה, אלא – “יישקל מתווה שינויים במס הכנסה ובמס חברות עד שנת 2014″. כבר שנתיים שלוש צועקים כולם לראש הממשלה: תקפיא את הרפורמה במס, תקפיא אותה, אנחנו צריכים את הכסף להכנסות המדינה, היא מיטיבה רק עם עשירים. ולא אומרים את זה הסוציאליסטים הדמיוניים של ראה”מ ש”אינם מאמינים בשוק החופשי”. לא, אומרים את זה ה-OECD, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר: תקפיא את הרפורמה; ואתמול הוא מחליט, בעקבות טרכטנברג, “לשקול את מתווה השינויים במס ההכנסה.”

עכשיו, זה בכלל מתקזז – העלו את מס ההכנסה על בעלי ההכנסה הגבוהה מ-44% ל-48%, אבל זה מייד מתקזז עם הורדות תקרת הביטוח הלאומי לפי-חמישה מהשכר הממוצע, אחרי שקודם זה כבר עלה לפי-תשעה, כלומר יש כאן משחק סכום אפס. מי שיש לו הרבה – שערה משערות ראשו לא תיפול. זה השינוי הדרמטי שאתם עושים?

אין תיקון אמיתי לפערים הקשים ולהתרסקות מעמד הביניים באמצעות כמה סוכריות זניחות כמו נקודות זיכוי לגבר, או ביטול העלאת הבלו, שנתניהו בעצמו קידם, בלי להחזיר את מערכת המס לייעודה האמיתי: לשמש מערכת לחלוקה הוגנת של משאבים.

אלא שהנאום של נתניהו היה לפחות קוהרנטי. אנחנו מכירים את נתניהו, מכירים אותו, מכירים את השקפותיו. זה אותו נתניהו – קפיטליסט, תאצ’ריסט, אבל אני חייבת להודות שנאומה של ציפי לבני, יושבת-ראש האופוזיציה, הפתיע אותי באופן מיוחד. ממש סוציאל-דמוקרטית. עוד שנייה היא מתחילה לשיר את האינטרנציונל פה מעל לדוכן. מדברת על חינוך חובה מגיל שלוש. אתם אלה שהקפאתם את חינוך חובה מגיל שלוש בחוק ההסדרים. מה, חשבתם ששכחנו? דיור ציבורי, שעכשיו אני גם שומעת מלבני שקדימה כביכול בכלל שחררה אותו מחוק ההסדרים. גם כאן סומכים על הזיכרון הקצר שלנו. איזה שחררה, נתנה מכתב עלוב ביד בשעתו לרן כהן וליורם מרציאנו, שמתישהו אחר כך החוק יוצא מחוק ההסדרים, זה השחרור מחוק ההסדרים. כאילו לא ישבה בממשלה ואין לה מושג מה היה.

התחפושת הזאת. באמת, למה להתחפש? תהיו קוהרנטיים עם השקפת עולמכם, נקיים דיון אידיאולוגי, אבל מה זה נשף התחפושות הזה? הפרטתם והפרטתם והפרטתם – קדימה התנגדה אפילו לכלל הפיסקאלי שהביא שטייניץ כשר האוצר, כי הכלל הפיסקאלי מאפשר העלאה של בסיס התקציב באפס פסיק משהו אחוזים, והביקורת שלהם – ההסתייגויות לתקציב היו שמדובר בפריצת מסגרת התקציב ובחוסר אחריות. שימו לב: ביקורת – של קדימה – על הליכוד – מצד ימין כלכלי. אז עכשיו הם מזדהים עם דרישות המחאה? נו, באמת, כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה? חשפו שיניים מול חלוקה מחודשת של רווחי הגז הטבעי. עמדו כאן בזה אחר זה ונאמו את כל הקלישאות על רטרואקטיביות. אחר כך הבינו שזה נורא פופולרי בציבור, אז שינו את דעתם.

בתקציב 2007 – ואני לא אשכח את זה, במבוא לתקציב 2007 ממשלת קדימה, אולמרט ראש הממשלה, הירשזון שר האוצר, כתוב: נישאר נאמנים לקווי התוכנית הכלכלית של 2004-2003, כלומר נמשיך להשתחוות לכללים שקבע נתניהו. סוציאל-דמוקרטים הם נהיו. השקפת עולם זאת אמונה עמוקה, מנומקת, זה לא טרנד, ואנחנו נמשיך ונדאג לכך שהמחאה החברתית לא תישאר בגדר טרנד, כי היא לא טרנד, היא ביטוי לזרמים עמוקים ואמיתיים בחברה הישראלית שהוחנקו והושתקו כל הזמן. אנחנו נראה שצדק חברתי, מלים שכשחלק מהחברים כאן הוגים אותן נשמעות כמו איזה שם של מותג חדש שלא יודעים בדיוק איך לבטא את השם שלו – צדק חברתי, זה נשמע אופנתי – אנחנו נדאג שהן יהיו מה שהן צריכות להיות, אידיאולוגית ומעשית. תודה רבה.