“אלא אם הכלכלה הופכת לכלכלת ג’ונגל חסרת רסן שבה הצמיחה נשארת רק אצל העשירים”. ריאיון לערוץ הכנסת.
אומר ראש הממשלה נתניהו, אין שום ניגוד בין כלכלה חופשית לבין צדק חברתי. וזה האתגר של תקציב 2013, לאזן בין שני הדברים הללו. את מוכנה לחתום על הנוסחה הזו?
אני חייבת להגיד שמועלם לא הסכמתי עם ראש הממשלה כמו במשפט הזה. אין שום סתירה בין כלכלה חופשית לבין צדק חברתי…
(ומכאן אתם לא מסכימים על שום דבר)
… אלא אם הכלכלה הופכת לכלכלת ג’ונגל חסרת רסן שבה הצמיחה נשארת רק אצל העשירים ואצל העשירים מאוד, לא מחלחלת בכלל אל מעמד הביניים שנאנק תחת העול, בוודאי לא אל העניים. הרי מה תפיסת העולם שלי אומרת? מצד אחד כלכלה חופשית, תחרות, תגמול על יזמות ועל כשרון, שוק חופשי, ההון מבורך כי הוא מייצר מקומות עבודה. אבל מצד שני- מדינה. מדינה שאחראית לאזרחיה, שלעולם לא תפריט בריאות, חינוך, ביטחון פנים, ביטחון בגבולות וכן האלה, ותהיה רגולטור על השוק החופשי. מה אומר ראש הממשלה? אני רוצה מדינה קטנטנה, כלומר בלי בריאות, בלי חינוך. הרי מה זה קיצוץ בתקציב? פחות בריאות, פחות חינוך, פחות אחריות של המדינה. וסקטור של שוק חופשי, ענקי, שבו פשוט כל דאלים גבר. זה לא צדק חברתי.
על חוק ההסדרה-
קודם כל אני מברכת את ראש הממשלה ואת שר הביטחון על כך שהם התעשתו ובחרו שלא לפתוח חזית בינלאומית וחזית מול שלטון החוק והם עושים את מה שמתבקש ומה שמובן מאליו. אנחנו לא אמורים בכלל לשבח ראש ממשלה על כך שהוא מציית לשלטון החוק. אבל הדברים האלה נעשו, אני מעריכה שמחר כבר יהיה…
אבל יש לזה תג מחיר אם נתניהו, נגיד, וברק, יתנו היתר לבניית עוד 300 יחידות דיור בבית אל ואולי בעוד מקומות אחרים על מנת לרכך את דעתם של השרים, של הימין. אז מה, זה גם הנוסחה המקובלת?
הסוגיה אינה סוגית חמשת הבתים בגבעת האולפנה. אמר לי אתמול שר מהליכוד- הפכו חמישה בתים לבית המקדש. מבחינת העוצמות שהם מעוררים. יש לנו כאן סוגיה פוליטית הרבה יותר משמעותית ומרחיקת לכת והיא סוגית הפתרון המדיני ושתי מדינות לשני עמים והיא הסוגיה ששורה מעל. סוגיה נוספת היא סוגית שלטון החוק וסוגיה נוספת היא סוגית יחסינו עם העולם. ברור שלפשרה, לכאורה, הזאת, יש מחיר. אני מצטערת על כך. אני חושבת שההודעה שהייתה צריכה לצאת מבית מדרשו של רוה”מ היא “אנחנו מצייתים לשלטון החוק ומבצעים את מה שפסק בית המשפט” ולא מוסיף את ההתגרות המיותרת הזאת שעל כל בית נבנה עשרה בתים נוספים. זה שוב אצבע בעין לאומות העולם ואחרי שהוא עצמו דיבר על בית הדין הבינלאומי בהאג, מן הסתם היה אפשר לשמור על טונים יותר נמוכים.