שלי: “האוצר שבוי בקלישאות קפיטליסטיות קיצוניות ולא רלוונטיות”

דף הבית » מאמרי דעה » שלי: “האוצר שבוי בקלישאות קפיטליסטיות קיצוניות ולא רלוונטיות”

יו”ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ’ ב”לילה כלכלי” בערוץ 10: “מחאת הקיץ דיברה על חלוקת משאבים הוגנת, על מדינת רווחה, דבר שלא הופנם אפילו לרגע אחד על ידי ראש הממשלה נתניהו”
12.4.12

יכול להיות שמחאת הקיץ הייתה קצת ילדותית, כי ברגע שמרוקנים את הקופה מלמטה, מישהו צריך למלא אותה מלמעלה והמישהו הזה הוא אנחנו, האזרחים.

מחאת הקיץ דיברה על חלוקת משאבים הוגנת, על מדינת רווחה, דבר שלא הופנם אפילו לרגע אחד על ידי ראש הממשלה נתניהו והשיטה שאם נותנים לחינוך חינם לגיל הרך, צריך לקצץ בתקציב, היא שיטה קלוקלת מיסודה. יש 1001 דברים שאפשר לעשות ואני מוכנה לתת דוגמאות. הדיבורים על העלאת מסים מדאיגים אותי כי הוא מדבר על העלאת מע”מ, כלומר העלאת מסים עקיפים שפוגעים בסופו של דבר פגיעה אנושה וקשה במעמד הביניים ובעניים שבכלל אמורים להיות פטורים ממס ומגדילים פערים באופן קיצוני, שזאת אחת הסוגיות הקשות ביותר בחברה הישראלית.

יש מסים אחרים שהם צודקים. מס יסף למשל, שאותו טרכטנברג המליץ עליו אבל משום מה אותו ראש הממשלה לא מיהר לאמץ, שחל על עשירים בלבד; מס ירושה על ירושות מעל 15 מיליון ש”ח ומעלה; להעלות את מס החברות באחוז אחד, אחרי שהוא ירד משך שנים על פי מתווה הרפורמה במס; הרפורמה במס אותה הגה ראש הממשלה בנימין נתניהו בהיותו שר האוצר עלתה לקופת המדינה 30 מיליארד שקלים. הכסף הזה הלך לתמורה על ההון. שקל אחד לא הלך על תמורה לעבודה. יש כלכלה משובשת לחלוטין עם פרדיגמות שנס ליחן אחרי שנות השמונים, אחרי שריגן ותאצ’ר עזבו אותנו, אבל נתניהו ממשיך לדבוק בהן בכל הכוח.

משרד האוצר אומר שאם ילכו על המתווה שלך, זה לא יכסה אפילו קמצוץ ממה שנוצר בעקבות מסקנות טרכנברג ובגלל המיתון, ורק אם כל עם ישראל ישא בעול, אולי לא ניגרר לגרעון כרוני. מה את אומרת על הטענה הזאת?

האוצר פשוט לא אומר אמת, והם נשענים על בורות שיש בציבור ועל כל מיני סמלים וקלישאות שנס ליחן. קודם כל, העלאת מיסים צודקים וישירים, פרוגרסיבים, יכולה לפתור את הבעיה. וכבר מיניתי חלק מהן. למשל, אחוז אחד במס חבורת. גם הגדלה מידתית מתונה ושקולה של הגרעון היא לא אסון גדול. גם כאן מפחידים אותנו בכל מיני אלות וקללות בלי קשר למספרים.

יחס חוב-תוצר בישראל עומד על בין 73% לבין 74%, ב- OECD הממוצע הוא 101%. תאר לעצמך שיגדילו את החוב ב- 2%. כל אחוז זה שמונה מיליארד שקלים! קודם כל, בכלל לא בטוח שהגרעון יגדל – שכן זה יעודד צמיחה, אז יכול להיות שזה יקטין בכלל את הגרעון. ושנית, הגדלה כזאת לא תזיז שערה משערות האיתנות של כלכלת ישראל ואפילו להפך, יש המון דברים לעשות, אבל האוצר שבוי בקלישאות קפיטליסטיות קיצוניות מאוד מאוד שהן לא רלוונטיות יותר, לא רלוונטיות יותר ב- OECD, לא בבנק העולמי, לא בשום מקום, רק במשרד האוצר ואצל בנימין נתניהו.