שלי: “הרפורמה בבריאות הנפש היא עוד שלב בהתנערות המדינה מחובותיה”

דף הבית » על סדר היום » שלי: “הרפורמה בבריאות הנפש היא עוד שלב בהתנערות המדינה מחובותיה”

17 שנה אחרי שתחום בריאות הנפש הושאר “על רצפת העריכה” של מחוקקי חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הרפורמה קרובה מתמיד. מחר (ג’) יבקש סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מהקבינט החברתי-כלכלי לאשר את הרפורמה השנויה במחלוקת במהלך עוקף-חקיקה: מתן צו שיתווסף לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בו יקבעו תקנות שיעבירו את האחריות על בריאות הנפש מידי המדינה לידי קופות החולים. עלות הרפורמה: כ-300 מיליון שקלים בשנה שיוספו לתקציב מערך בריאות הנפש, שיעמוד מעתה על כ-1.7 מיליארד שקלים.
מתוך “ynet”
כרמית ראובן
30.4.12

מה משמעות הדבר? בדיוק כמו שרופא המשפחה בקופה מפנה לרופא עיניים או רופא עור, לאחר הרפורמה יוכל הרופא גם להפנות לפסיכולוג. עד כה נהנו משירותים מוגבלים של פסיכולוג רק אנשים שהחזיקו ביטוחים משלימים. הרפורמה אמורה להנגיש שירות זה לכלל המבוטחים.

עשור עבר מאז שגובשו עיקריה הראשוניים של הרפורמה בבריאות הנפש, שנועדה להתמודד עם התחום המוזנח ביותר במערכת הבריאות, ואין סוף מחלוקות סביבה. אך כעת החליט סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לשים קץ לוויכוחים – ולהעביר אותה במהלך עוקף-חקיקה. ל-ynet נודע כי ליצמן מתכוון להעלות את הרפורמה לאישור בהזדמנות הראשונה בה יתאפשר דיון בקבינט הכלכלי-חברתי.

“אני חושב שהמתנתי מספיק זמן”, אומר ליצמן ל-ynet. “העניין תקוע בוועדת הבריאות כבר שנה. חברי הכנסת מעכבים את זה, איש איש והסתייגויותיו שלו, ובינתיים החולים סובלים. בלי רפורמה לא יוזרמו תקציבים למערכת, ובלי תקציבים הטיפול מתדרדר”.

ליצמן, שבהיותו יו”ר וועדת הכספים של הכנסת התנגד נחרצות לרפורמה, שינה את עמדתו והחליט בתור סגן שר הבריאות שאין מנוס מיישומה. לדבריו “זה לא שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אני עדיין מסתייג מהרפורמה, אבל החלטתי שצריך לעשות משהו ולעצור את ההזנחה המתמשכת. המהלך חוקי, הכל צמוד לייעוץ משפטי ויש גם ביקורת. זה דורש את אישור הקבינט, הממשלה – אבל לא אסבול סחבת בכל הקשור לבריאות הציבור”.

הרפורמה: הטיפול יעבור מהמדינה לקופות החולים
לאורך השנים היו גירסאות רבות לרפורמה – אך לכולן מכנה משותף רחב: חיבור בין גוף לנפש, שיפור איכות הטיפול, תחת קורת הגג האחידה של קופות החולים – באמצעות הרחבה מאוד משמעותית של המשאבים. מרגע שתאושר הרפורמה בקבינט החברתי-כלכלי קופות החולים יחלו במהלך מוסדר והדרגתי להכנסת הטיפולים הנפשיים לסל שהן מספקות לכלל המבוטחים. ​

ההכנות ליישום הרפורמה ייפוקחו בידי מנהלת מיוחדת שתוקם לצורך העניין ותורכב מנציגי ארבע הקופות, נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות.

הליך יישום הרפורמה יימשך על פי ההערכות עד יוני 2015 ובסיומו הזמנת תור לפסיכולוג, פסיכיאטר או כל מטפל בתחום בריאות הנפש תיעשה דרך רופא המשפחה או דרך מוקד הפניות של קופת החולים, באינטרנט או בטלפון, כפי שמזמינים היום תור לרופא עיניים, גינקולוג או רופא עור.

גם תומכי הרפורמה וגם מתנגדיה מסכימים על דבר אחד: במשך שנים הוזנחה מערכת בריאות הנפש ויובשה מתקציבים, ממיטות ומכח אדם. בדו”ח מבקר המדינה בשנת 2010 נכתב כי ישנם זמני המתנה של שנה וחצי לקבלת תור במרפאה לבריאות הנפש.

ארגוני זכויות האדם תומכים בהתנעת הרפורמה. “אנחנו מברכים על הצעדים האחרונים בדרך לאישורה של הרפורמה בבריאות נפש”, אומרת שלומית אבני, מארגון רופאים לזכויות אדם. “הרפורמה תאפשר התייחסות לגוף ונפש כמכלול הוליסיטי. אנחנו מקווים שהיא תביא גם את בשורת קיצור תורי ההמתנה הארוכים לטיפול הקיימים כיום ולאי השוויון בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודים לערביים בזמינות שירותים בקהילה”.

“נמצא את עצמנו בהפרטה שמתוקצבת בחסר”
אך כאמור לא כולם מרוצים מהרפורמה. הפסיכיאטר ד”ר אילן טל, המנהל קליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז “ד”ר טל”, סבור שהיא לא תקצר את התורים. לדבריו, גם בלי הרפורמה כמות המטופלים בבריאות הנפש רק תלך ותגדל. “דיכאון הופך למחלה יותר ויותר נפוצה, אחת ממגפות החיים המודרניים”, הוא מסביר. “נוצר פער תמידי בין ההיצע לביקוש מכיוון שאין מספיק מקומות הכשרה ביחס לדרישה. המחסור ברופאים לא ייפתר ברפורמה”.

אף על פי שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן הדגיש כי במסגרת הרפורמה לא יפוטרו עובדי משרד הבריאות המפעילים את מערך בריאות הנפש כיום, מרבית העובדים מתנגדים למהלך. מי שמייצגת אותם היא חנה שטרום, יו”ר פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים למען רפורמה מיטיבה. “רמת הטיפול תרד דרסטית בגלל אי תקצוב רוב הפעולות שנעשות היום כחלק בלתי נפרד מהטיפול האישי”, היא מסבירה. “משרד הבריאות לא רוצה שהציבור יידע מה באמת יש ברפורמה ולכן ניסה להעביר אותה במחטפים חוזרים, למזלנו ללא הצלחה. עכשיו הם מנסים לעקוף את הכנסת ואת תהליכי החקיקה המתוקנים ומנסים להעביר את הרפורמה בצו ממשלתי.
למשרד הבריאות לא מפריע שצעד זה אינו דמוקרטי ומהווה פגיעה חמורה במעמד הכנסת”.

יו”ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ׳ מתנגדת אף היא לרפורמה ובכוונתה להפנות שאילתא דחופה בנושא בימים הקרובים. לדבריה “ה’רפורמה’ בבריאות הנפש היא עוד שלב בהתנערות המדינה מחובותיה, והייבוש של מרפאות בריאות הנפש, כדי לכפות עליהן הפרטה – מזכיר מאוד את היבוש של שרותי הכיבוי שהביא לאסון הכרמל. מערך שירותי בריאות הנפש הוא גוף בעל אתוס טיפולי ושיקומי עם זיקה ישירה לקהילה, והוא שונה בתכלית מקופות החולים, שהן למעשה חברות ביטוח שרוצות לחסוך בזמן וכסף. החיסכון יגיע על חשבון איכות הטיפול.

“קופות החולים זקוקות לתקציב עתק כדי ליישם את הרפורמה ולאוצר אין כוונה להעביר את מלוא הסכום, כך נמצא את עצמנו בהפרטה שגם מתוקצבת בחסר. בחנק התקציבי הזה, אין כל ביטחון לגבי עתידם וגורלם של 1500 עובדי שירותי בריאות הנפש, שהם היום עובדי מדינה. ובודאי שלא נדע באילו תנאים יועסקו העובדים החדשים של המערך בקופות החולים”.