פורום התשיעייה (עד לא מזמן פורום השביעיה ואח”כ פורום השמינייה) דן מעל לשלוש שנים בסוגיה האיראנית. ראש הממשלה החליט בראשית כהונתו כי פורום זה יהיה הפורום הבכיר לקבלת ההחלטות בנושא. בפורום הבכיר הזה אין ולו אישה אחת.
פורסם ב’הארץ’
גם בקבינט המדיני- ביטחוני, הגוף שאמור להכריע ולהצביע בעד או נגד תקיפה יושבת שרה אחת, לימור לבנת, וגם היא רק על תקן משקיפה. בראשות הצבא, המוסד והשב”כ גם כן אין נשים- אין זה מפתיע. הממסד הביטחוני אינו משופע בנשים מומחיות לתחום הביטחון. מצב זה אינו מאפשר לנשים להשתלב בתהליכי קבלת ההחלטות שהינן בעלות זיקה לתחום הביטחוני. תפיסה לפיה רק לגברים היכולת להבין ולקדם מדיניות ביטחונית הינה שגויה ואינה מחזיקה מים. להפך, שילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות ובכלל, שימוש בזוויות שונות ובגישות שונות בדיונים מעין אלו, מפרה את השיח ומפרה את חוסר האיזון של השיח הגברי ובתחום זה כדאי שנסתכל סביבנו לעולם המערבי. אז, אולי נראה כיצד בצרפת כיהנה אישה עד לפני שנה כשרת ביטחון ובארצות הברית, משמשות נשים כמזכירות המדינה כבר קרוב לשמונה שנים ומשתתפות בכל דיון ביטחוני מהותי במדינה.
חשוב להבדיל, ההכרעות אותן נדרשים הקבינט המדיני-ביטחוני ופורם התשיעייה לקבל אינן החלטות ביטחוניות גרידא המיועדות למומחים צבאיים בלבד. לראיה, בפורום יושבים גם השרים אביגדור ליברמן שסיים את שירותו הצבאי בדרגת רב”ט, אלי ישי ששימש כמש”ק דת ואפילו שר השיכון אריאל אטיאס שאין למשרדו כמעט נגיעה ישירה לנושא ואף לא שירת בצה”ל. כמוהם, גם השר לענייני מודיעין דן מרידור אינו נושא בעבר צבאי עשיר וגם הגיאולוג בני בגין איננו גושפנקא בתחום זה וטוב שכך. גישה זו, של שילוב חברים שונים בעלי גישות שונות, היושבים ושומעים סקירות מפי מומחי הביטחון, היא הגישה הנכונה וכפי שראש הממשלה גורס פעם אחר פעם- הדרג המקצועי צריך להביא בפני מקבלי ההחלטות את כל המידע שברשותו, אך מקבלי ההחלטות הם אלו המחליטים.
כמו בתחומים אחרים רבים, לא לחינם מתנהל תהליך של שילוב נשים בסקטורים שונים בחברה. תהליך זה נבחן גם מבחינה אפקטיבית, ולראיה חברות פרטיות רבות בוחרות לשלב נשים במערך הניהולי הבכיר שלהן. הבעייתיות בהיעדרו של ייצוג נשי בתהליכי קבלת ההחלטות מתחדדת דווקא עכשיו, בעת שאנו עומדים בפני הכרעה חשובה והיסטורית סביב אופציית התקיפה באיראן. הכרעה זו, הינה מהחשובות שנלקחו אי פעם בישראל והשלכותיה יהיו מרחיקות לכת על הסדר העולמי.
יתר על כן, הסוגיה האיראנית אינה בעלת משמעות ביטחונית וצבאית גרידא. היום, אין כל ספק כי לפעולה צבאית באיראן יהיו השלכות בתחומים כלכליים, חברתיים- פסיכולוגיים ואף בפרמטרים נוספים הקשורים למוכנות העורף והחוסן הלאומי של אזרחי המדינה. פעולה באיראן איננה מבצע בודד להצלת חטוף ואיננה החלטת ממשלה הפיכה. מדובר בתהליך שלם וככזה, הוא לא יהיה שלם ללא חוות דעת נשית וללא לקיחת מכלול השיקולים בחשבון שווה ושוויוני.
הייתי מצפה מראש הממשלה שבבואו להביא החלטה כה גורלית לידי הכרעה, ייתן משקל גם למי שהוגדרו עוד מבראשית כ”עזר לנגדנו”. כגבר, אהיה יותר רגוע כשאדע כי גם נשים לוקחות חלק בתהליך קריטי וחשוב זה.
הכותב הוא מנכ”ל המועצה לשלום וביטחון, יו”ר לשעבר של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית וחבר מפלגת העבודה
תאריך פרסום:24/09/2012