11.1.12
יש יאמרו שבאמת אין טעם לעסוק בסביבה. שכעת הזמן לעסוק בסוגיות חברתיות, או באיראן, אבל איכות סביבה, אל תטרידו אותנו עכשיו. הרי יש את הירוקים, ובכלל, זה לא המאבק שלנו. אז זהו, שלא. זה בדיוק המאבק שלנו, כי המאבק הוא אותו מאבק.
מחד, ניתן לומר כי זה לא השדה שלנו, הרי אנו שרנו “נלבישך שמלת בטון ומלט” ויבשנו את החולה. אך מצד שני, צדק סביבתי וצדק חברתי הם שני פנים של אותו מטבע, ולכן אין ראויה ממפלגת העבודה להרים את הכפפה הירוקה.
על סוגיות סביבתיות ניתן לענות בדרכים שונות. גישה ניאו ליברלית וראיה סוציאל דמוקרטית יענו אחרת על שאלות כמו: כיצד ניתן להגיע לפיתוח תוך שמירה על הסביבה למען הדורות הבאים? איך ניתן לבצע שימוש צודק במשאבי הסביבה, אויר, מים, וקרקע? איפה יבנה מפעל מזהם והיכן תוקם מטמנה? ובעיקר על השאלה- על מי מוטלת האחריות?
ראיה ניאו ליברלית של סוגיות סביבתיות תניח לכוחות השוק לפעול. וכשהשוק פרוץ ובלתי מפוקח נבנים מפעלים מזהמים באיזורים העניים. כך למשל איזור התעשייה ומטמנת הפסולת של רמת חובב פוגעת בתושבי באר שבע ועוד יותר בבדואים החיים בקרבתה. כשהשוק פרוץ אין תמריצים לטכנולוגיות מתקדמות, תאגידי המים מופרטים וכן האדמות ואף הגנים הלאומיים עומדים על סף ההסחרה. בכלכלה הניאו ליבראלית מוסדות תכנון מעכבים את השוק ולכן גם הם נמחקים- ראו למשל את חוק הוד”לים והרפורמה בתכנון שמבטיחים כי קולם של האזרחים לא יפגע חס וחלילה בשוק הנדל”ן המתפתח, שלא נדבר על הסרבול שמוסיפים נציגי משרד הבריאות והחוקים לשמירה על החופים, אשר יבוטלו אם הרפורמה תעבור.
אם כן, בתוך התפיסה הניאו-ליבראלית מוטמעת גישה אנטי-סביבתית. כמובן שעמותות עצמאיות יכולות להתקיים, אך אין זה מאחריותה של המדינה לדאוג לאיכות הסביבה בה חיים אזרחיה. לעומת זאת דווקא הרעיונות המרכזיים של תפיסת העולם הסוציאל-דמוקרטית משיקים לא פעם ואף חופפים את ההגנה על הסביבה ואת הדילמות שהיא מעלה, ולא בכדי ברבות ממדינות העולם שייכים הירוקים למחנה השמאל. חלפו הימים בהם ניתן היה לדבר על שני תחומים אלה בנפרד שכן הם כרוכים זה בזה. כחלק מהתפישה הסוציאל-דמוקרטית, לפיה על המדינה לקחת אחריות רחבה על אזרחיה, נכללת גם אחריות נוספת, אחריות על הסביבה. בתחום אחריות זו: בריאותינו, האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים והאדמה עליה אנו חיים.
לכן כאשר אנו שואלים כיצד ניתן להגיע לפיתוח תוך שמירה על הסביבה למען הדורות הבאים, איך ניתן לבצע שימוש צודק במשאבי הסביבה, אויר, מים, וקרקע, אלו נושאים שעל מפלגת העבודה להיות מעורבת בהם ולהובילם.
ערכי הקיימות והשמירה על הסביבה עולים בקנה אחד עם תפישת העולם הסוציאל דמוקרטית. אך האם זו סיבה לעכב את צמיחתה של מדינת ישראל? ובכן, רבים חושבים עדיין כי שמירת הסביבה סותרת פיתוח כלכלי, אך טעות בידם. לעולם החדש של טכנולוגיות העוסקות בסביבה, ביניהן הקלין-טק ומקצועות הסביבה, פוטנציאל להפוך למנוע צמיחה למשק הישראלי. עולמות האנרגיה המתחדשת, ההתייעלות האנרגטית, הבניה הירוקה, טכנולוגיות המים, התחבורה הירוקה והמחזור, יכולים לייצר סקטור תעסוקתי חדש. מעבר לכך יכולים אלו לתרום לפיתוח הפריפריה, הרווחה והחברה בישראל וזאת באופן אשר מתחשב בסביבה ובדורות הבאים. יישום טכנולוגיות סביבתיות מעצים את היתרונות היחסיים של ישראל, אשר כבר תרמה לעולם חדשנות ומצוינות בתחומים אלו. מדינות כמו דנמרק אשר השכילו להשקיע באנרגיה מתחדשת כבר בשנות השבעים מוכיחות כי צמיחה, סביבה וחברה הולכים יד ביד. האו”ם וה-OECD מקדמים תוכניות צמיחה ירוקות, אז למה לא כאן?
בעצם לא ניתן אחרת. הצמיחה, הצדק והאחריות הנדרשים מתוך הסוגיות הסביבתיות מעידים כי זו שליחות שדווקא מפלגת העבודה צריכה לקחת על עצמה. זו שליחות שעלינו למלא, ואם נעמיק נגלה כי הדים לכך נמצאים במסורת של תנועת העבודה ההיסטורית. א.ד. גורדון ביקר את המרקסיסטים על כך שהם רואים את האדם כמנותק מהטבע, שהוא קיים רק בספירה כלכלית-מעמדית. אך לא ניתן לנתק תהליכים חברתיים מתהליכים טבעיים, היחס בין הטבע והתרבות לעולם קשורים ליחסים התוך תרבותיים. הרי האומה נבנית מתוך קשר עם הארץ (האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, או במילותיו של גורדון “החיים האנושיים מתחילים מן האומה והחיי האומה מתחילים מן הטבע”). הציונות באה ארצה לבנות ולהבנות בה. היא באה להתחבר מחדש לטבע ולא רק לנצל ולעשוק אותו. חברת המופת של הציונות תגאל את האדם ואת הקרקע. אנחנו כאן כדי להבטיח שפיתוח לא יסתור את איכות החיים, להבטיח שהקדמה לא תסתור את הבריאות. אנחנו כאן כדי להבטיח את טובת האדם, ואת טובת הארץ עליה הוא חי, את טובת כל החיים על הארץ, לעבוד את הארץ, ולשומרה.
בימים אלו מוקם בתוך מפלגת העבודה חוג סביבתי חברתי הפועל מתוך הגישה הזו בדיוק. הגישה הרואה בשליחות הסביבתית חלק מהמאבק החברתי. המאמינה כי הצמיחה והקיימות, כי הצדק הסביבתי והחברתי הולכים יד ביד. אנו מזמינים כל מי שהנושא קרוב לליבו ומבין כי הסביבתי והחברתי חד הם להצטרף לחוג, לקבוע את סדר יומו ולפעול על מנת לקדם סדר יום סביבתי במפלגה.
איתמר שטיינמץ itamar.hacarish@gmail.com
תאריך פרסום:12/01/2012