יחימוביץ’ בריאיון לערוץ 10 על דו”ח מבקר המדינה: “המבקר חושף שיטה שבה מייבשים במכוון ולא מעבירים תקציבים כדי בסוף להפריט”
יו”ר האופוזיציה ח”כ שלי יחימוביץ’ שלום לך
שלום
את עוד בימים הראשונים שלאחר האסון יצאת להגנתו של אלי ישי, שר הפנים, ואמרת לא ייתכן שמפילים את כל התיק הזה עליו. אני מניחה שקראת לפחות את התקציר. את עדיין מאמינה כך?
קראתי את כל הדו”ח מתחילתו ועד סופו וזה לא בימים הראשונים שאחרי האסון אלא ליוויתי את הכבאים במשך שנתיים לפני פרוץ האסון. בישיבות בוועדת הכספים, במגעים שלהם עם האוצר ועם משרד הפנים. קודם כל אני מקבלת את כל דו”ח המבקר כפי שהוא ואני חושבת שהתגובות של המבוקרים לא במקומן. הם היו צריכים להגיד היום- אנחנו מקבלים עלינו את תוצאות הדו”ח, לוקחים על עצמנו את התיקון, נושאים באשמה, מבינים את עוצמת המחדל.
הדבר החזק ביותר שעולה מהדו”ח הזה והוא באמת מהפכני והוא חדש, אבל הוא מציף באור נגוהות איזושהי אמת שהציבור חייב להיות חשוף אליה, בסופו של דבר משרד האוצר ושר האוצר בראשו קובעים את המדיניות של כל משרד ומשרד. ואני ראיתי את שר האוצר, קראתי את הפרוטוקולים, שמעתי אותו מדבר. הוא אמר- קיבלתם מספיק לא תקבלו יותר גרוש, עד שתעברו רפורמה. המבקר חושף כאן שיטה ודרך וזאת החשיבות הגדולה של הדו”ח. הוא מדבר על דרך, על סוג של שיטה קבועה שבה האוצר מחליט לבצע רפורמה מבנית כלשהי, הפרטה, אאוטסורסינג, מתחיל לייבש את הגוף במזיד. זה קרה לשירות בתי הסוהר, זה קרה לשירותי בריאות התלמיד, זה קרה לשירותי בריאות הנפש וכאן שוב הופעלה השיטה- לייבש בכוונה, לא להעביר תקציבים בכוונה, עד שהגוף יקרוס ויגיד- תפריטו אותי. והנה זה קרה.
גם אם זה נכון וגם אם זה עולה מהדו”ח אני שואלת אותך לגבי האחריות של שר הפנים עצמו במה שקורה תחתיו במשרד שלו
ראשית, יש לשר הפנים אחריות על מה שקורה במשרד שלו. זאת עובדה וטוב עשה המבקר כשהוא הטיל את האחריות על אלי ישי. אני אומרת שאחריות כבדה הרבה יותר רובצת על שר האוצר יובל שטייניץ. הרי הוא ידע… אם במרמרה ראינו פרטץ’ וראינו חפיפניקיות וראינו זלזול, כאן אנחנו רואים כוונת מכוון. זה נורא ברור. היה ברור שצריך לקנות כבאיות כי הכבאיות הן בנות 30 והן לא עולות במעלה ההר. היה ברור שצריך סולמות, היה ברור שתקני הכיבוי שלנו זה אחד לארבעת אלפים במקום אחד לאלף. הכתובת הייתה על הקיר.
זה מה שאומר אלי ישי למבקר בפגישה ביניהם- חלק גדול מהדברים אני כשר הפנים אפילו לא יודע מהם מכיוון שבדיונים לא מכניסים אותי לפרטים ברזולוציות מקצועיות. עכשיו אני שומע דברים שאני כשר לא עודכנתי עליהם בכלל. הדרג המקצועי צריך להציב בפניי מה הבעיות, מה בסדר, מה לא בסדר… זאת אומרת יושב השר ואומר אם לא תעדכנו אותי…
על זה אין מחלוקת בכלל. אני רק אומרת שכששר האוצר אומר – אני יודע שאתם צריכים אבל לא תקבלו, עד שתעברו רפורמה מבנית, כשהוא עצמו אפילו לא יודע איך הרפורמה המבנית הזאת נראית. הוא יודע שגם אם היא תהיה, היא תיקח שנים ובינתיים יש כאן סכנה מוחשית וברורה לחיי אדם. אי אפשר שלמשרד האוצר ולשר האוצר יהיו סמכויות בלתי מוגבלות. ואלו הסמכויות שיש לאוצר.
לא בטוח שניתן לרפד את הכל בכסף כי הכסף עבר וגם ראינו את הרפורמה הזאת שהולכת ומזדחלת עד היום…
אבל על אחת כמה וכמה, עובדה שהכסף נמצא בלי רפורמה. עובדה שהדברים תוקנו. אבל אי אפשר שהאוצר ינהל את כל משרדי הממשלה ואת כל המדיניות ויהיו לו סמכויות בלתי מוגבלות אבל כשמגיעים למקטע האחריות אין שום אחריות ולפתע שר האוצר הופך לפקיד. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.
תאריך פרסום:21/06/2012