יחימוביץ’ בריאיון לרשת ב’: “התדרדרות המצב החברתי-כלכלי בעשור האחרון- באשמת נתניהו. מפלגת העבודה בראשותי מציבה אלטרנטיבה שלטונית”
רשת ב’, הבוקר הזה, אריה גולן
איתנו עכשיו חה”כ שלי יחימוביץ’ יו”ר מפלגת העבודה, בוקר טוב
בוקר טוב אריה
נחזור למחאה החברתית. יש שרים בכירים בממשלה שמשוכנעים שהמחאה החברתית הזאת לא פחות מאשר הורסת את מדינת ישראל. הבורסה נופלת, המשקיעים בורחים מפה במיליארדים כי לא שקט כאן, הם חוששים.
אני מניחה שאותם שרים היו רוצים להמשיך מדיניות מרחיבת פערים, שבה ההבדלים בין עניים ועשירים הולכים וגדלים, שבה אנשים נופלים דרך החורים של רשת הביטחון הסוציאלי, שבה טייקוני הגז ממשיכים לקבל הון עתק, וזה קורה ממש בעצם ימי אלה כשאנחנו מדברים, שבה נמל אילת מופרט למשפחת עופר, שבה מעמד הביניים קורס ונאנק ואיש לא יעביר ביקורת. באותה מדינה אוטופית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, של שר האוצר יובל שטייניץ, כל המעשים האלו היו מתקבלים במחיאות כפיים, העם היה מרכין את ראשו ואומר- תודה לך אדוני ראש הממשלה. אבל מה לעשות שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית שבה מחאה היא נשמת אפה של דמוקרטיה.
אבל את יודעת שבגלל, כך טוענים, בגלל מחאת הקיץ ירדו מחירי החברות, גם תעשיית הפרסום נפגעה וזה פוגע בסופו של דבר בתקשורת המסחרית, בעיתונות, בעצם רבים איבדו את מקום עבודתם בגלל המחאה החברתית, כך נטען. יש לך תשובה לטענות הללו?
כן, פשוט מדובר בהבל הבלים. זה דבר שאין לו שחר. אם חלק מהחברות שעשקו את עובדיהן, שגבו מחירים מופרזים ומתח הרווחים שלהם היה מופרז, מתביישות עכשיו קצת לעשות פרסומות ידידותיות למשתמש, זה לא האימפקט השלילי שיצרה המחאה. המחאה קראה תיגר, זאת הייתה מחאה של הציבור כולו, של מעמד הביניים, לא של איזה שוליים קיצוניים. המדיניות הזאת פוגעת בימין ובשמאל, בחרדים ובחילונים…
ולמרות זה, השנה אנחנו רואים מאות ואלפים בקושי ולא מאות אלפים
זה נכון.
למה?
תראה אריה, אני מחזיקה בהשקפת העולם שלי הרבה לפני שפרצה המחאה. המחאה היא קצה, היא ביטוי, היא תגובה רגשית ציבורית ופוליטית של ציבור. אבל הסיבות למחאה איתנו כבר עשור שלם לפחות. זה העשור של בנימין נתניהו. זה עשור שהתחיל ב-2003 כשנתניהו מונה לשר אוצר. והחל מהרגע הזה מדינת ישראל נמצאת בכאוס ובסחרור תמידי ובהתדרדרות למקומות הנמוכים ביותר מבין מדינות ה-OECD: בהשתתפות המדינה בהוצאות האזרחיות של האזרחים, בפערים בין עוני ועושר. בכל המקומות האלה, אנחנו במקומות הכי גבוהים בסקאלה וזאת בושה וחרפה. אני קוראת תיגר על מדיניותו של בנימין נתניהו. בלי קשר למחאה. המחאה היא הייתה חשובה, משמעותית, היא שינתה את השיח הציבורי. הדברים לא יחזרו להיות כפי שהם היו קודם. אבל אני ומפלגתי לא קובעים את השקפת העולם שלנו על פי מה שמתרחש ברחוב, אלא על פי מה שנכון לציבור. מדובר כאן על השקפת עולם אלטרנטיבית, על אופציה שלטונית לאותה מדיניות שהיא, הייתי אומרת, קפיטליסטית עד כדי גיחוך מכיוון שהיא תלושה לחלוטין מהשיח בעולם, מדובר כאן בקפיטליזם מיושן מאוד, לא מחובר למציאות העולמית הישראלית, החזקה בקלישאות של תחילת שנות השמונים, של תאצ’ר ורייגן. נגד זה אנחנו קוראים תיגר.
ואת בטוחה שתצליחו, את קראת לבחירות ב-27 בנובמבר. אמנם בסקר אחד בידיעות קיבלה מפלגת העבודה בראשותך 21 מנדטים, במעריב זה היה הרבה פחות, את משוכנעת שאתם תגיעו לשלטון עם הנתונים הללו?
משוכנעת בוודאי שלא. אבל אני גם משוכנעת שראש הממשלה בנימין נתניהו לא נמשח למלכות, לא ירדה אצבע אלוקים ואמרה- אתה תמשול על עם ישראל, אתה ובניך ונכדיך לנצח נצחים, למרות שלפעמים יש תחושה שכך הוא סבור. הוא פוליטיקאי. פוליטיקאי שגם עושה שגיאות רבות. אני חולקת באופן עמוק ביותר על תפיסת עולמו ובחודשיים האחרונים גם על התנהלותו שמשתנה ממבזק למבזק ומרגע לרגע והיא תלוית מזג אוויר בחוץ. ויש למפלגת העבודה בראשותי סיכוי טוב מאוד להקים גוף שיבלום את המדיניות האלימה הזאת. והציבור, לפחות, וזאת עובדה, הציבור רואה בנו אלטרנטיבה שלטונית לבנימין נתניהו וטוב הוא עושה כשהוא רואה בנו אלטרנטיבה שלטונית כזאת.
נסתפק בדברים האלו. שלי יחימוביץ’ אני מאוד מודה לך, בוקר טוב
תודה אריה, בוקר טוב.
תאריך פרסום:22/07/2012