עם בחירתו של מיט רומני למועמד הרשמי של הרפובליקנים, מערכת הבחירות לנשיאות ארה״ב תלך ותתחמם, וכבר מסתמן כי זירת הניו־מדיה תהיה, לראשונה, גורם מרכזי בה. אמנם ניצחונו של אובמה כבר במערכת הבחירות הקודמת התבסס על יתרון משמעותי בשימוש בטכנולוגיה לגיוס תרומות ותומכים, אבל קצב השינוי של הטכנולוגיות החדשות מסחרר, והשימוש בהן מוביל ליצירת כלים פוליטיים שלא נראו מעולם.
פייסבוק וטוויטר היו בבחירות 2008 בתחילת דרכן. אובמה אכן הודיע על מינויו של ג’ו ביידן לסגנו באמצעות ציוץ בטוויטר, אבל השימוש ביישום החדש נועד בעיקר להבליט את מיומנותו בטכנולוגיות החדשות לעומת המתחרה ג’ון מקיין, בעל התדמית המנותקת והמיושנת. במערכת הבחירות הנוכחית, לעומת זאת, טוויטר הפכה לאחת מזירות הקרב המשמעותיות.
בתחילת החודש הושק מדד טוויטר, שבוחן את מידת האהדה לשני המועמדים לנשיאות באמצעות ניתוח טקסטים אוטומטי של כ־400 מיליון הציוצים היומיים ברשת זו. המדד מזהה אם הציוצים עוסקים באובמה או ברומני, ואם ההתייחסות אליהם חיובית או שלילית. לאורך רוב התקופה הנמדדת נהנה אובמה מאהדה רבה יותר מאשר רומני.
היתרון של הדמוקרטים בזירת הטוויטר אינו מוטל בספק: מספר העוקבים של רומני הוא עדיין פחות ממיליון, לעומת כ־19 מיליון עוקבים לאובמה. היתרון של אובמה גדול כל כך, שנראה כי מטה רומני, בניסיון נואש לעלות על המגרש, קונה עוקבים פיקטיביים בסיטונות, כדי לא להיראות מגוחך.
אבל קניית עוקבים או לייקים תמורת תשלום אינה משתלמת, בארץ או בחו״ל. מבדיקה שנערכה במערכת הבחירות המוקדמת של מועמד הרפובליקנים עלה כי רק 8% מהעוקבים אחר ניוט גינגריץ’ היו אנשים אמיתיים ולא פיקטיביים. יתרה מזאת, מעקב לאחרונה אחרי חשבון הטוויטר של מיט רומני הראה קפיצה חשודה במספר העוקבים אחריו, שצמח כמעט פי עשרה ביום אחד בלבד. מבוכה דומה נגרמה לאחרונה לבנימין נתניהו, כשהתגלה כי רק מיעוטם של הלייקים בדף הפייסבוק הרשמי שלו מקורם בפרופילים של מצביעים ישראלים.
יחסי הכוחות במערכת הבחירות האמריקאית ינועו בין השפעתו של הכסף הגדול הרפובליקני באמצעות הטלוויזיה לבין התמיכה העממית בדמוקרטים בזירות הניו־מדיה. גם יישומים טכנולוגיים חדשים יותר משתתפים במשחק. אובמה פתח חשבון אינסטגרם כבר בתחילת השנה, והוא משתמש בו כדי להעניק לציבור הצצה אל אחורי הקלעים של הקמפיין שלו. אובמה גם חבר ברשת החברתית החדשה פינטרסט, שקהל המשתמשים שלה הוא נשי ברובו, שם הוא ורעייתו מישל משתפים את הגולשים בתחומי העניין שלהם. רומני, לעומת זאת, נעדר לחלוטין מהרשתות החדשות. היעדרות זו לא רק פוגעת ביכולתו לתקשר עם ציבור רחב, אלא גם יוצרת לו דימוי של מועמד הנרתע מחדשנות.
מי שמתבונן בזירת הניו־מדיה לבדה יכול לדמיין שמערכת הבחירות הנוכחית כבר הוכרעה, אך מדובר במבט חלקי בלבד. השינוי בכללי הגיוס של כספים לקמפיינים פוליטיים, שאישר בית המשפט העליון האמריקאי, מאפשר לרומני לגייס תרומות כמעט בלתי מוגבלות מתורמים עשירים, בעוד אובמה עושה שימוש בעיקר ברשתות החברתיות כדי לגייס תרומות פעוטות מכרבע מיליון תורמים. התוצאה: עד יוני האחרון גייסו הדמוקרטים רק 71 מיליון דולר, בעוד הרפובליקנים עברו את ה־100 מיליון. תקציב העתק של הבחירות מוזרם באופן מסורתי לתשדירים בטלוויזיה, ואם תימשך המגמה הנוכחית יהיה לרפובליקנים יתרון עצום. יחסי הכוחות במערכת הבחירות ינועו בין השפעתו של הכסף הגדול הרפובליקני באמצעות הטלוויזיה לבין התמיכה העממית בדמוקרטים בזירות הניו־מדיה.
הכותב הוא יזם היי־טק, כלכלן, מומחה לניו־מדיה בפוליטיקה האמריקאית, ראש מטה יו”ר מפלגת העבודה ומתמודד לרשימת מפלגת העבודה לכנסת
תאריך פרסום:07/09/2012