ברוורמן: “העלאת מס הקניה על הבירה היא גזר דין מוות למבשלות הבירה הקטנות”

דף הבית » מאמרי דעה » ברוורמן: “העלאת מס הקניה על הבירה היא גזר דין מוות למבשלות הבירה הקטנות”

החלטת הממשלה להעלות את מס הקנייה על הבירה מאיימת לחסל את תעשיית בירות הבוטיק הישראלית, שזה עתה החלה להתפתח. ההחלטה מבוססת על שתי הנחות מפוקפקות: האחת, שבירה היא אלכוהול בעוד שיין הוא מוצר חקלאי. השנייה, שאת המס על הייצור צריכים לשלם יצרנים קטנים כיצרני ענק

מתוך: Ynet, אביטל להב, 11.8.2012
הגזירות הכלכליות שאישרה הכנסת בשבוע שעבר יורגשו בקרוב בכל שדרות החברה הישראלית. בעלי המשכורות הגבוהות יתחילו לשלם יותר מס הכנסה, מחירי המוצרים יטפסו בעקבות העלאת המע”מ ומשרדי הממשלה יאלצו להדק את החגורה.

עבור תעשייה קטנה אחת, שקמה רק לפני כ-3 שנים, הגזירות הללו יהיו כואבות במיוחד, אולי אפילו קטלניות. זו תעשיית הבירה המקומית ובפרט ענף המבשלות הקטנות (“מבשלות בוטיק”). הענף כולו ייאלץ עתה להתמודד עם העלאת מס הקניה על ליטר בירה.

בתחילת שנות ה-2000 היצע הבירות בישראל היה דל למדי. על מדפי החנויות ובבארים ניתן היה למצוא שילובים שונים של אותם 10 מותגים ששלטו בשוק: הייניקן, קרלסברג, טובורג, גולדסטאר, גינס ועוד כמה מותגים מוכרים שייצגו חברות בינלאומיות גדולות.

אך בשנים האחרונות, בעקבות מהפכת בירות הבוטיק בעולם כולו, חל שינוי מהותי גם בהרגלי הצריכה של השתיין הישראלי. שינוי זה עורר תגובה מרשימה מצד היזמות המקומית. כיום, לא פחות מ-20 מבשלות קטנות פועלות בארץ ומייצרות בירות איכותיות שמתאפיינות בטעמים מיוחדים ועשירים, בתהליך בישול ארוך ומורכב יותר ובאחוז אלכוהול גבוה יותר.

מאבקן של בירות הבוטיק על החיך של הצרכן הפך זה מכבר למאבק סמלי: מאבקו של העסק הקטן בקונצרן הבינלאומי הגדול. מאבקה של איכות חסרת פשרות בייצור ההמוני המקדש את היעילות והמהירות על פני האיכות והמקוריות. מאבק זה הונצח בסרט התעודה “מלחמות בירה” שמתאר את קורותיהם של שלושה יצרנים קטנים בארה”ב.

גם בישראל, מפלסים הבשלנים הקטנים את דרכם בשוק שנשלט, רובו ככולו, בידי שתי חברות ענק המחלקות ביניהן כ-98% מנתח השוק. חברות אלה, “טמפו” ו”החברה המרכזית למשקאות” (קוקה קולה), מייצגות את המותגים הגדולים והמוכרים, נהנות ממערך הפצה גדול ואף נוקטות במדיניות של תשלום מענקים כספיים נדיבים ללקוחות שמעניקים להן בלעדיות.

העלאת מס הקניה על ליטר בירה, מ-2.19 שקלים ל-4.19 שקלים, שהוכרזה במסגרת ההחלטות הכלכליות האחרונות של הממשלה, עלולה להיות שובר השוויון שיכריע את המאבק הזה לטובת חברות הענק השולטות בשוק.

“זו תעשייה מאוד צעירה ופגיעה”, מסביר אמיר נוימן, הבעלים של מבשלת הנגב ושל חברת “נורמן פרימיום”, הנחשבת לחלוצה בתחום יבוא בירות הבוטיק לארץ. “אף מבשלה לא מרוויחה כסף, כולם נמצאים במאבק להגיע לרווחיות והעלאת המס הזאת מחזירה אותנו כמה צעדים אחורה”.

בעקבות העלאת מס הקניה, נאלץ נוימן למכור בקבוק 330 מיליליטר של בירת “נגב” במחיר של 9.2 שקלים לפני מע”מ במקום 8.5 שקלים. לדבריו, העלאת המחיר תגרור העלאת מחיר גם מהצד הקמעונאי והבירות הללו, שגם כך אינן זולות, יהפכו לעוד יותר יקרות. העלאת המס תתבטא בירידה בביקוש ותפגע אנושות במבשלות.

“החשש של התעשייה הוא שהביקוש יירד”, הוא מסביר. “אנשים יעדיפו לשתות דברים אחרים כי הבירות הללו הופכות עתה להיות פחות נגישות לקהל. הרבה מבשלות לא יעמדו בזה ואני מעריך שהרבה ייסגרו בגלל העלאת המס”.

…

כעת, נחלץ להגנתם, חבר הכנסת אבישי ברוורמן (העבודה). כחבר ועדת הכספים ובכיר בבנק העולמי לשעבר, שלח ברוורמן מכתב לשר האוצר, יובל שטייניץ, שבו הוא דורש כי מס הקנייה על הבירה יהפוך ממס אחיד, החל בשיעור זהה על כל היצרנים, למס מדורג.

“בחרתם להעלות את המס באופן חד ואחיד לכל היצרנים וזאת בניגוד למקובל במקומות רבים בעולם, לרבות ארה”ב ומדינות רבות באירופה”, כתב ברוורמן לשטייניץ. “במדינות אלה מתבצעת דיפרנציאציה במס לפי כמות הייצור, כך שהמבשלות הקטנות נפגעות פחות מהמס”.

עוד ציין ברוורמן במכתבו, כי “פגיעה במבשלות הקטנות עלולה למחוק תעשייה מתפתחת המעסיקה מאות עובדים, ועוד רבים באופן עקיף. למבשלות אלו יש פוטנציאל יצוא והן מעודדות תיירות מאחר והן מפיקות מוצר ייחודי ואיכותי.

“פנייה חריגה זו מגיעה משום שנראה כי ההחלטה התקבלה ללא כל הגיון כלכלי ברור. כיום, לאחר תיקון המס, אומדן הכנסות המדינה מהמס שנגבה ממבשלות הבוטיק בלבד הוא כ-3.5 מיליון שקל בשנה, סכום אשר מהווה טיפה קטנה בים מתוך סך גביית המס על הבירה.

“למרות שהסכום הנגבה הוא קטן יחסית עבור המדינה, עבור העסקים הקטנים הוא מהווה גזר דין מוות, הוא ינציח את שליטת הדואופול הקיים בשוק הבירה, וכאמור, יפגע אנושות בפרנסתם של מאות בתי אב”.

בממשלה אפילו לא שקלו את האפשרות הזאת. מס דיפרנציאלי נחשב להפליה ולפגיעה חמורה בתחרות החופשית. אלא שתחרות חופשית היא הגדרה הכי פחות מדויקת למה שמתרחש כיום בשוק הבירה, כאשר שתי חברות ענקיות מחזיקות ב-98% מהשוק.

בנוסף, הדרישה אינה להענקת פטור ממס למבשלות קטנות אלא להענקת פטור ממס על היקף ייצור קטן, ויש הבדל. “אם, לצורך העניין, 100 אלף ליטר בשנה יהיו פטורים ממס”, אומר אמיר נוימן, “גם המבשלות הגדולות ייהנו מכך אבל להן זה יהיה זניח בעוד שלמבשלה הקטנה זה יעזור לחיות”.

לדבריו, “צריך לתת איזשהו יתרון ליצרנים הקטנים. לעזור להם להגיע לכמויות ייצור ריאליות ולאיזון תפעולי. כמו שבזמנו משרד החקלאות עזר לתעשיית היין”.