לאור החלטת בית המשפט העליון – לפרסם תוצאות מבחני המיצ”ב של בתי הספר, חושבת אני שיש לחשוב ולשקול מחדש ביצועם של מבחנים אלו וותרומתם לחינוך.
גילה קליין
כמי ש-30 שנה עובדת במערכת החינוכית, כמחנכת, כמדריכת עובדי הוראה וכמנהלת מרכזי השלמויות לעובדי הוראה, מכירה אני בחשיבות מדידה והערכה בחינוך. מחנכים, מקבלי החלטות וכן הורים זכאים לשקיפות מירבית לגבי מצב הילד בהשוואה לממוצע תלמידי ישראל. מבחני המיצ”ב הם הכלי הקיים כיום המאפשר מידע זה, מבחנים חיצוניים המותאמים לסטנדרטים אחידים של מערכת החינוך.
אך למבחנים אלו מימד תחרותי ובצד התרומה החיובית המעודדת שיפור הישגי התלמידים הם סוחפים את המערכת למקומות אפלים. צאו וראו את הנעשה בתקופה מבחנים אלה בבתי הספר – תלמידי בתי הספר, עובדי ההוראה וההורים הופכים בתקופה טרום מבחני המיצ”ב, ולאחריהם לטייסים אוטומטיים, מדוכאים וחסרי יצירתיות. תקופה ארוכה של טירוף, החל במבחנים פנימיים ולאחריהם מבחני מיצ”ב חיצוניים, ימים ולילות לבדיקות למיפוי, מילוי טפסים רבים, ללא תגמול כספי למורים, או תוספת זמן מערכתית, עומס רב ושחיקה רבה של עובדי הוראה, הבאה לידי ביטוי בלחץ רב ומיותר על הילדים.
עלינו לזכור, מערכת שרודפת אחרי ציונים מדכאת יצירתיות. זאת ועוד, ידוע שבבתי הספר בהם אוכלוסיות מבוססות, השקעת ההורים במשאבי טיפוח כגון – שיעורים פרטיים, חוגים, מוזיאונים, הצגות רבה יותר ובהתאמה הישגיהם טובים יותר. לפיכך, פרסום תוצאות מבחני המיצ”ב יגרור סגרגציה במערכת החינוך, כולל לחצים, האשמות שווא, תלונות ופיטורי מורים המלמדים בבתי ספר חלשים – שהרי התחרות אינה הוגנת. ומי ירצה ללמד בבתי ספר אלו? שסיכויי ההצלחה שלך, כמורה וכמנהל, ידועים מראש.
במקום לחנך לערכים, חשיבה ביקורתית ולמידת חקר אנו עסוקים בהכנה למבחנים. מבחני מיצ”ב, מבחנים בינלאומיים ומבחני בגרות. זו בעיני תעשיית שקר שאין לה קשר לחינוך, ולהשכלה רחבה ושוויונית. ההוצאות הפרטיות על החינוך עולות והפערים בין בתי הספר ובין ישובים ניכרים.
זהו מחיר השוק החופשי בחינוך. בצד שקיפות במידע ובחירת הורים, קיימת סגרגציה ומניפולציות מצד קובעי מדיניות, מנהלים, מורים, הורים ותלמידים. לפיכך, אני חושבת שיש לבחון דרכים חלופיות לבחינת הישגי התלמידים. ומבקשת לחדול מהמרדף אחר הישגים הנמדדים אך ורק במספרים ומאמינה שישנן אלטרנטיבות העשויות להשיב את השפיות למערכת החינוך.
אני מתנגדת נמרצות למדיניות תחרותית חסרת רסן בחינוך, ושואפת להחזיר את השוויון והשפיות למערכת. יש לערוך חשיבה מחודשת, כולל חקיקה חדשנית שתאזן בין שקיפות וחופש המידע לבין שוויון הזדמנויות בחינוך ולמידה אפקטיבית. תחרות בריאה והוגנת כן. שוק חופשי ופרוע בחינוך, לא ולא.
הכותבת היא יו”ר סיעת נחל בהסתדרות המורים, חברת ועידת מפלגת העבודה ומתמודדת לרשימת מפלגת העבודה לכנסת
תאריך פרסום:23/09/2012