יו”ר מפלגת העבודה במכתב פומבי לחברי מפלגת העבודה המשתתפים בבחירות להסתדרות: “אחד במאי הוא בעיני יום מתאים מאין כמותו לקרוא לכם לבוא לקלפי ב – 22 במאי ולהצביע עבור המועמד שלנו, עופר עיני”
1.5.12
במכתב מפורט ומנומק לחברי מפלגתה שהם גם חברי הסתדרות הזכאים להצביע בבחירות, מתייצבת היום יו”ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ’ חזיתית לצידו של יו”ר ההסתדרות עופר עיני. יחימוביץ’ גם מבהירה כי אמנם עיני נבחר באופן גורף ובהצבעה דמוקרטית בועידת העבודה להיות מועמד העבודה להנהיג את ההסתדרות, וכי הוא מועמדה הרשמי של העבודה, אולם תמיכתה בו היא גם אידיאולוגית וגם אישית.
“כמי שתמיד הגנה על זכויות עובדים, על חופש ההתארגנות ועל ההסתדרות, אני יכולה להעיד כי כהונתו של עופר באה אחרי שנים ארוכות של היחלשות שיטתית של ההסתדרות. בשנים אלה נפגעו אנושות זכויות העובדים, העבודה המאורגנת דעכה, היקף העסקת עובדי הקבלן עלה לממדים מפחידים, והחסכונות שצברו העובדים בעמל רב הפכו לכספי מינוף ומשחק בבורסה, תוך שהם מעשירים קבוצה קטנה ורבת עוצמה של בעלי הון. בחירתו של עופר לראשות ההסתדרות עצרה את התהליך הקשה הזה, וההסתדרות הפכה מחדש לגורם רלוונטי ורב עוצמה, המהווה משקל נגד למדיניות כלכלית קפיטליסטית קיצונית. לראשונה מזה זמן רב, האוצר הבין שהעובדים מיוצגים בידי גורם שסופרים אותו”.
“המערכה על כבוד האדם העובד וחירותו ועל היכולת להתקיים בכבוד היא מהחשובות בישראל. הכל טמון בה: צדק חברתי, אחריות המדינה על אזרחיה, חלוקת משאבים הוגנת, שמירה על מעמד הביניים העובד לבל יתפורר, מניעת העברתו של כוח עצום לידי קומץ בעלי הון, חוסן פנימי שהוא תנאי לחוסן בטחוני. זהו מאבק על דמותה של המדינה. אף שבשנה האחרונה הציבור החל להכיר בכך שהמאבק הזה חשוב מאין כמותו, עד לא מזמן המצב היה שונה בתכלית, וכל העיסוק בעניינים האלה נחשב שולי וקיצוני. בנימה אישית ארשה לעצמי לספר לכם שלא פעם מצאתי את עצמי בודדה במערכה הזאת גם בתוך המפלגה שלנו. על רקע זה בלטה ההתייצבות של עופר, שמהרגע הראשון שימש בעל ברית אידיאולוגי שהבין על מה אני מדברת, והיה שותף רב עוצמה למאבקים חשובים שניהלתי. רבים מ – 39 החוקים שחוקקתי לא היו עוברים בלי הרוח הגבית שלו, וגם לא היו מיושמים: כך למשל, מיד
אחרי חקיקת חוק הזכות לעבודה בישיבה, נטלה על עצמה ההסתדרות אחריות לאכיפתו של החוק והגישה עשרות תביעות בשם קבוצות עובדים שכלל לא היו חברות בהסתדרות. המאבקים שניהלתי נגד סעיפים מפלצתיים בחוק ההסדרים נעשו תמיד בסיועו הפעיל ובהפעלת כוח שלו מול הממשלה, כוח שמנע התעמרות בחלשים.”
“ההסתה נגד עובדים מאורגנים ונגד ההסתדרות ומי שעומד בראשה היא כלי מאוד נפוץ באוצר, בקרב “הוגי הדעות” של הימין הכלכלי הקיצוני, ולצערי גם בקרב כאלה שסתם מבקשים לחצוב הון פוליטי מהשמצות. הכלי הציני של הסתת איש באחיו נועד לייצר אשליה כאילו העובדים המאורגנים משתכרים שכר סביר “על חשבון” העובדים החלשים. המציאות הנוקבת והחדה היא בדיוק הפוכה: העבודה המאורגנת היא חומת המגן האפקטיבית ביותר בחסימת הנחשול של העברת ההון והמשאבים מהרבים אל המעטים. ביום שבו לא תהיה הסתדרות ולא יהיו ועדים – כו-לם בלא יוצא מן הכלל, למעט קומץ זעיר של בני מזל עשירים, ישתכרו שכר מינימום שעתי ויעסקו בהישרדות בלבד.”
“מוטלת עלינו כעת המשימה לחזק את ההסתדרות ואת עופר שמעצים את כוחה ואת כוחם של העובדים, ולהסביר, שוב ושוב, שהפתרון אינו פתרון האיוולת של פגיעה בהסתדרות ובועדים אלא בדיוק, אבל בדיוק, ההיפך: חיזוק ההסתדרות וחיזוק העבודה המאורגנת הקיימת, ושמירה והגנה עליה מחד, והמשך הפעילות לאיגודם של עובדים שאינם מאוגדים מאידך. בין אם אלה מנקות ומאבטחים, ובין אם אלה עובדי הייטק ועיתונאים.”
תאריך פרסום:17/05/2012