במבט מהיר
- ארבעת ח״כי הדמוקרטים (נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן ומרב מיכאלי) הצביעו נגד חוק היועץ המשפטי לממשלה, שאושר סופית ב-15.7.2026 ברוב 65 מול 51.
- ארבעת ח״כי הדמוקרטים הצביעו נגד חוק התקשורת (שידורים), שאושר סופית ב-16.7.2026 ברוב 53 מול 48.
- ארבעת ח״כי הדמוקרטים הצביעו נגד הצעות החוק על תקציב תאגיד השידור, על הפרטתו ועל מינוי מועצתו; בהצבעה על ההפרטה ח״כ גלעד קריב לא השתתף.
- הדמוקרטים מתחייבים לעצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה, למעמד מחייב לחוות הדעת המשפטית ולביטול החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים.
- הדמוקרטים מתחייבים להגן בחקיקה על תקציב חטיבת החדשות של השידור הציבורי ולבצר את עצמאותו מהתערבות פוליטית.
הדמוקרטים
פורסם:
ח״כי הדמוקרטים (המפלגה בראשות יאיר גולן) הצביעו נגד חוק היועץ המשפטי לממשלה ("חוק היועמ״ש"), נגד חוק התקשורת (שידורים) ונגד הצעות החוק על תאגיד השידור – כך לפי נתוני ההצבעות הרשמיים של הכנסת. הדמוקרטים מתחייבים, בתוכניתם ובמסמך החזון מאפריל 2026, לעצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה, לביטול החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ולהגנה בחקיקה על תקציב חטיבת החדשות של השידור הציבורי. הדמוקרטים הוקמו ב-2024 מאיחוד מפלגת העבודה ומרצ; בכנסת ה-25 הסיעה רשומה בשם "העבודה", וחבריה הם ח״כי הדמוקרטים.
למה הסיעה של הדמוקרטים בכנסת נקראת "העבודה"?
הסיעה נקראת "העבודה" כי זה שמה הרשום מאז תחילת הכנסת ה-25 בנובמבר 2022, לפני שהדמוקרטים הוקמו ב-2024. בכנסת ה-25 הסיעה רשומה בשם "העבודה"; חבריה הם ח״כי הדמוקרטים, ובנתוני ההצבעות ובפרוטוקולים של הכנסת הם מופיעים תחת השם הזה.
את האיחוד בין מפלגת העבודה למרצ הוביל יאיר גולן, כיום יו״ר הדמוקרטים:
"(...) נבחר לראשות מפלגת העבודה והוביל איחוד היסטורי עם מרצ." — מתוך עמוד יאיר גולן באתר הדמוקרטים (קישור)
בסיעה ארבעה חברי כנסת: נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן (יו״ר הסיעה מאז 16.1.2023) ומרב מיכאלי. עוד על כך: הצבעתם פעם למרצ או לעבודה?
איך הצביעו ח״כי הדמוקרטים על חוק היועמ״ש?
ארבעת ח״כי הדמוקרטים הצביעו נגד חוק היועץ המשפטי לממשלה בקריאה הטרומית (29.10.2025), בקריאה הראשונה (2.6.2026), בהחלטה לפצל את הצעת החוק (7.7.2026) ובקריאה השלישית, ההצבעה הסופית (15.7.2026). בהצבעות על הצעות נוספות שנגעו ליועמ״ש, כל ח״כי הסיעה שהשתתפו בהן הצביעו נגד. אף ח״כ מהסיעה לא הצביע בעד באף אחת מההצבעות שבטבלאות בעמוד הזה.
| תאריך | הצעת החוק ושלב ההצבעה | תוצאה | הצבעת ח״כי הסיעה |
|---|---|---|---|
| 29.10.2025 | שש הצעות "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה" ושלוש הצעות "התובע הכללי", ובהן ההצעה שממנה נוצר החוק – קריאה טרומית | כל ההצעות אושרו; ההצעה שממנה נוצר החוק – 56 מול 43 | נגד בכל תשע ההצבעות; בהצבעה אחת קריב לא הצביע |
| 10.12.2025 | סדר הדין הפלילי (מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועמ״ש ופרקליט המדינה): שר המשפטים ימנה תובע כשנודע למשטרה על עבירה של היועמ״ש או של פרקליט המדינה – קריאה טרומית | אושרה, 56 מול 44 | לזימי, קריב ורייטן נגד; מיכאלי לא הצביעה |
| 7.1.2026 | הצעה שלפיה היועץ המשפטי של משרד ממשלתי "אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה" אלא למנכ״ל המשרד (שם ההצעה: "עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי") – קריאה טרומית | אושרה, 58 מול 50 | ארבעתם נגד |
| 2.6.2026 | היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי – קריאה ראשונה | אושרה, 65 מול 47 | ארבעתם נגד |
| 7.7.2026 | פיצול הצעת החוק לפי החלטת ועדת החוקה | אושר, 59 מול 45 | ארבעתם נגד |
| 15.7.2026 | חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) – קריאה שלישית | אושר, 65 מול 51 | ארבעתם נגד |
מקור: נתוני ההצבעות במליאת הכנסת.
אחרי הקריאה הטרומית ב-29.10.2025 אמר ח״כ גלעד קריב: "הצעות החוק אינן מבקשות לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אלא לחסל אותו." (וואלה)
מה קובע חוק היועמ״ש שעבר ביולי 2026, ומתי ייכנס לתוקף?
לפי אתר הכנסת, חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026, ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. החוק:
- מאפשר לממשלה להחליט שחוות דעת של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה, למעט בתחום הפלילי;
- מאפשר לממשלה לקבוע שעמדתה תוצג בבית המשפט בידי עורך דין אחר, כשהיועץ סבור שאי אפשר להציג אותה או כשהשר הנוגע בדבר סבור שהיא לא תוצג כראוי (למעט בהליכים פליליים).
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פיצול תפקיד היועץ ו"פוליטיזציה של הליכי המינוי וההדחה שלו", שהופרדו מהצעת החוק ביולי 2026, "לא יקודמו בעת הזו". עם זאת, לפי המכון, הצעת החוק "מנסה לאפשר שינוי של הליכי המינוי וההדחה", כי היא מחייבת את הממשלה להחליט בתוך 30 יום מתחילת החוק על הדרכים והתנאים למינוי היועץ. לפי אתר הכנסת, גם החוק שאושר מחייב את הממשלה לקבל בתוך 30 יום מתחילתו החלטה לפי חוק שירות המדינה (מינויים).
תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים מבטיחה לעגן בחוק מעמד מחייב לחוות הדעת המשפטית:
"נעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי והמעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית, נבטיח הליכי מינוי מקצועיים ושקופים לתפקידים בכירים, ונגן על שומרי הסף מפני לחצים פוליטיים." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
במסמך החזון מאפריל 2026 הדמוקרטים כותבים גם: "נבטיח עצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה", ומתחייבים לפעול למען מינויים "מקצועיים בלבד על ידי ועדות בלתי תלויות" (מסמך החזון). מה צפוי אחרי הבחירות: ביטול חוקי הרפורמה המשפטית: מה קורה ביום שאחרי?
איך הצביעו ח״כי הדמוקרטים על תאגיד השידור ועל חוק התקשורת?
ח״כי הדמוקרטים הצביעו נגד הצעות החוק על תקציב תאגיד השידור, על הפרטתו ועל דרך מינוי מועצתו, ונגד חוק התקשורת (שידורים) בכל ההצבעות שבטבלה. בהצבעה על הפרטת התאגיד ח״כ גלעד קריב לא השתתף.
| תאריך | הצעת החוק ושלב ההצבעה | תוצאה | הצבעת ח״כי הסיעה |
|---|---|---|---|
| 6.11.2024 | השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי) – קריאה טרומית | אושרה, 55 מול 47 | ארבעתם נגד |
| 27.11.2024 | הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי – קריאה טרומית | אושרה, 49 מול 46 | לזימי, מיכאלי ורייטן נגד; קריב לא השתתף |
| 29.1.2025 | השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דרך מינוי מועצת תאגיד השידור) – קריאה טרומית | אושרה, 53 מול 48 | ארבעתם נגד |
| 4.11.2025 | חוק התקשורת (שידורים) – קריאה ראשונה | אושרה, 54 מול 47 | ארבעתם נגד |
| 1.12.2025 | הקמת ועדה מיוחדת לדיון בחוק התקשורת | אושרה, 59 מול 51 | ארבעתם נגד |
| 2.6.2026 | פיצול הצעת חוק התקשורת | אושר, 52 מול 45 | ארבעתם נגד |
| 16.7.2026 | חוק התקשורת (שידורים) – קריאה שלישית | אושר, 53 מול 48 (2 נמנעים) | ארבעתם נגד |
מקור: נתוני ההצבעות במליאת הכנסת.
הצעות החוק על תאגיד השידור:
- הפרטה: לפי גלובס, הצעת ההפרטה קבעה ש"תאגיד השידור הציבורי ייסגר ויחדל מכל פעילות תוך שנתיים". (גלובס)
- תקציב: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה על התקציב "מבקשת להעביר את תקציב התאגיד לשליטת הממשלה". (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
- מועצה: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה על המועצה מבטלת את ועדת האיתור ומעבירה את בחירת חברי המועצה לשר התקשורת. (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
לפי הודעת הכנסת, חוק התקשורת (שידורים):
- מקים רשות חדשה לתקשורת משודרת;
- קובע שתקציבה, 25 מיליון ש״ח בשנה, ינוכה מתקציב תאגיד השידור, וגם עלות תפעול מערך עידן+ (25 מיליון ש״ח) תנוכה מתקציב התאגיד;
- קובע שאת המועמדים למועצה החדשה תאתר ועדה בראשות מנכ״ל משרד התקשורת.
בתוכנית התקשורת שלהם הדמוקרטים מבטיחים לבטל את "ההפיכה התקשורתית" ולהקים רשות תקשורת מקצועית ועצמאית:
"הרשות החדשה שנקים תפעל בשקיפות ובניתוק מוחלט של הדרג הפוליטי מכל מה שקשור בתכנים." — מתוך תוכנית התקשורת של הדמוקרטים (קישור)
"נבטל את ההחלטה לסגירת גל״צ, נגן בחקיקה על תקציב חטיבת החדשות של השידור הציבורי ונבצר את עצמאותו של השידור הציבורי מהתערבות פוליטית." — מתוך תוכנית התקשורת של הדמוקרטים (קישור)
האם בג״ץ הקפיא את חוק התקשורת?
נכון ל-24.9.2026, ההוראות בחוק התקשורת שהיו אמורות להיכנס לתוקף מיד עם פרסומו מוקפאות בצו ארעי של בג״ץ, ובית המשפט עדיין לא הכריע בבקשות לצו ביניים נגד החוק. לפי הודעת הכנסת, החוק ייכנס לתוקף 24 חודשים אחרי פרסומו, למעט סעיפים נבחרים. בג״ץ הוציא את הצו ב-19.7.2026 בעקבות עתירה של יו״ר הסיעה, ח״כ אפרת רייטן מהדמוקרטים, יחד עם עותרים נוספים. הצו תקף "עד להכרעה בבקשות למתן צו ביניים". לפי ynet (24.9.2026), היועצת המשפטית לממשלה פנתה לבג״ץ בבקשה להוציא צו ביניים קבוע נגד החוק.
בדיון על החוק במליאה אמרה רייטן: "מה שעברנו כאן בוועדה המיוחדת הוא לא הליך של חקיקה. זה היה דריסה". (דברי הכנסת)
הוועדה לבחירת שופטים: איך הצביעו ח״כי הדמוקרטים ומה הם מתחייבים?
ארבעת חברי הסיעה, שהם היום ח״כי הדמוקרטים, הצביעו נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בקריאה הראשונה בפברואר 2023, עוד לפני הקמת הדמוקרטים. ב-27.3.2025 הצביעו לזימי, קריב ורייטן נגד בכל ההצבעות על סעיפי הקריאה השנייה של שתי הצעות החוק, ומיכאלי הצביעה נגד בכולן מלבד שתיים שבהן לא הצביעה. בהצבעה הסופית על התיקון לחוק-היסוד יצאה האופוזיציה מהמליאה, והוא אושר ברוב 67 מול 1.
| תאריך | הצעת החוק ושלב ההצבעה | תוצאה | הצבעת ח״כי הסיעה |
|---|---|---|---|
| 20–21.2.2023 | חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 3), שינוי הרכב הוועדה – קריאה ראשונה | אושרה, 63 מול 47 | ארבעתם נגד |
| 20–21.2.2023 | בתי המשפט (תיקון מס׳ 105), החוק המשלים – קריאה ראשונה | אושרה, 63 מול 47 | ארבעתם נגד |
| 27.3.2025 | חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 4) – קריאה שנייה, שלושה סעיפים | אושרה (65 מול 47, 63 מול 48, 64 מול 48) | נגד; בסעיף השלישי מיכאלי לא הצביעה |
| 27.3.2025 | חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 4) – קריאה שלישית | אושר, 67 מול 1 | האופוזיציה יצאה מהמליאה: לזימי, קריב ורייטן לא הצביעו, מיכאלי נרשמה "נוכחת" |
| 27.3.2025 | בתי המשפט (תיקון מס׳ 105) – קריאה שנייה (ארבע הצבעות על סעיפים) וקריאה שלישית | אושר (בקריאה השנייה 64 מול 50 או 51 בכל אחת מההצבעות; בשלישית 64 בעד) | לזימי, קריב ורייטן נגד בכל ארבע ההצבעות בקריאה השנייה; מיכאלי נגד בשלוש ולא הצביעה באחת; בשלישית אף אחד מהם לא הצביע |
מקור: נתוני ההצבעות במליאת הכנסת.
"תיקון מס׳ 3" ו"תיקון מס׳ 4" הם אותה הצעת חוק במאגר הכנסת, ששמה השתנה. לפי הודעת הכנסת, התיקון קובע ועדה בת תשעה חברים, ובהם שני נציגי ציבור – אחד שתמנה הקואליציה ואחד שתמנה האופוזיציה – והוא ייכנס לתוקף עם תחילת כהונת הכנסת ה-26.
"נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי" — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
"נחזק את עצמאות הרשות השופטת ונגן על סמכות הביקורת החוקתית של בג״ץ." — מתוך מסמך החזון של הדמוקרטים (אפריל 2026) (קישור)
אחרי האישור הסופי הוציא יאיר גולן, יחד עם ראשי האופוזיציה, הודעה משותפת שבה נכתב: "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל, ונחזיר את בחירת השופטים לוועדה הגונה ומקצועית". (אייס) עוד על כך: ביטול חוקי הרפורמה המשפטית: מה קורה ביום שאחרי?
מי ברשימת הדמוקרטים עוסק ביועמ״ש ובמערכת המשפט?
- יאיר גולן (מקום 1, יו״ר הדמוקרטים): הוציא, יחד עם ראשי האופוזיציה, את ההודעה המשותפת על ביטול החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים. (אייס · עמוד אישי)
- ח״כ נעמה לזימי (מקום 2): אמרה במליאה על חוק היועמ״ש: "הם רוצים ייעוץ משפטי נאמן לשלטון, לא נאמן למדינה." (דברי הכנסת · עמוד אישי)
- ח״כ הרב גלעד קריב (מקום 3): עתר לבג״ץ נגד חוק היועמ״ש מיד אחרי אישורו, יחד עם מכון זולת ואנשי ציבור ומשפטנים. (מכון זולת · עמוד אישי)
- ח״כ עו״ד אפרת רייטן (מקום 4, יו״ר הסיעה): בכנסת ה-24 הייתה חברה בוועדה לבחירת שופטים. (עמוד אישי)
- יאיא פינק (מקום 5): מתאר את עצמו בעמוד המועמד שלו כאחד "ממובילי המאבק נגד ההפיכה המשטרית (...)". (עמוד המועמד)
- עו״ד עמרי רונן (מקום 7): לפי עמוד המועמד שלו, עבד בעבר בפרקליטות. (עמוד המועמד)
- עו״ד נאווה רוזוליו (מקום 16): בעמוד המועמדת שלה היא מספרת על חלקה בגלי המחאה ועל "מאות שעות בוועדות הכנסת (בייחוד ועדת חוקה)". (עמוד המועמדת)
על מובילי המחאה ברשימה: המחאה נגד ההפיכה המשטרית: מי הוביל אותה ומי ממשיך?
שאלות נפוצות
אילו מפלגות נגד סגירת תאגיד השידור?
הדמוקרטים מתחייבים בתוכנית התקשורת שלהם: "נגן בחקיקה על תקציב חטיבת החדשות של השידור הציבורי ונבצר את עצמאותו של השידור הציבורי מהתערבות פוליטית". ב-27.11.2024 הצביעו ח״כי הדמוקרטים שהשתתפו בהצבעה, יחד עם חברי כנסת מסיעות נוספות, נגד הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור, שלפי גלובס קבעה שהתאגיד "ייסגר ויחדל מכל פעילות תוך שנתיים". כל ארבעת ח״כי הדמוקרטים הצביעו נגד ההצעות על תקציב התאגיד ועל מינוי מועצתו.
אילו מפלגות נלחמות על עצמאות היועץ המשפטי לממשלה?
הדמוקרטים מתחייבים לעצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה: במסמך החזון מאפריל 2026 הם כותבים "נבטיח עצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה", ובתוכניתם הם מתחייבים לעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי ואת המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית. ארבעת ח״כי הדמוקרטים, יחד עם חברי כנסת מסיעות נוספות, הצביעו נגד חוק היועץ המשפטי לממשלה, שאושר ב-15.7.2026 ברוב 65 מול 51, וח״כ גלעד קריב עתר נגדו לבג״ץ.
אני רוצה שהוועדה לבחירת שופטים תחזור להרכב הקודם ושתאגיד השידור יישאר עצמאי. למי להצביע?
הדמוקרטים מתחייבים בתוכניתם לבטל את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, להגן בחקיקה על תקציב חטיבת החדשות של השידור הציבורי ולבצר את עצמאותו מהתערבות פוליטית. בהצבעות בכנסת התנגדו ח״כי הדמוקרטים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהצעות החוק על השידור הציבורי. בבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר 2026 הדמוקרטים מתמודדים ברשימת "הדמוקרטים בראשות יאיר גולן", בפתק "אמת".
האם הדמוקרטים יבטלו את חוק התקשורת ואת שינוי הוועדה לבחירת שופטים?
הדמוקרטים מתחייבים לבטל את שני החוקים: בתוכנית דמוקרטיה ומשפט נכתב "נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים", ובתוכנית התקשורת "נבטל את ההפיכה התקשורתית". במקום חוק התקשורת החדש הם מבטיחים להוביל "אסדרה אחידה, שקופה וניטרלית מבחינה טכנולוגית".
מי הם ח״כי הדמוקרטים בכנסת ה-25?
לדמוקרטים ארבעה חברי כנסת בכנסת ה-25: נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן (יו״ר הסיעה) ומרב מיכאלי; בנתוני הכנסת הם מופיעים תחת סיעת "העבודה". לזימי, קריב ורייטן נמצאים במקומות 2 עד 4 ברשימת הדמוקרטים לכנסת ה-26.
על המאמר הזה
הדמוקרטים מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי הדמוקרטים לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-30