במבט מהיר
- הדמוקרטים מתחייבים לבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית"), ובהם החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים וחוק מח״ש.
- מצע הדמוקרטים אינו קובע מועד לביטול; בחוקים שעברו נקבעו מועדי תחילה: החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים מתחילת כהונת הכנסת ה-26, וחוק היועמ״ש מ-1 בינואר 2027.
- הדמוקרטים מתחייבים לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, לשמור על עצמאות מערכת המשפט ולעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי ואת המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית.
- הדמוקרטים מתחייבים לעגן בחוק איסור כהונה תחת כתב אישום לשרים ולראש הממשלה, ולהגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים.
- הדמוקרטים מתחייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וליישם את מסקנותיה במלואן.
הדמוקרטים
פורסם:
הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן, מתחייבים לבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית – החוקים שרבים מכנים "הרפורמה המשפטית" – ולחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, שלפי המצע יסדיר את מעמדם של חוקי היסוד ואת היחסים עם הרשות השופטת. אחרי הבחירות ב-27 באוקטובר 2026 אמורים להיכנס לתוקף כמה מהחוקים שכבר עברו, ובהם החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים – עם תחילת כהונת הכנסת ה-26, וחוק היועץ המשפטי לממשלה – ב-1 בינואר 2027. הדמוקרטים הוקמו ב-2024 מאיחוד מפלגת העבודה ומרצ.
אילו חוקים בתחום המשפט והממשל עברו בכנסת ה-25?
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנסת ה-25 אושרו "לא פחות מ-28 חוקים הפוגעים בדמוקרטיה". אלה חוקים מרכזיים בתחום המשפט והממשל שעברו באותה כנסת:
חוקים שהדמוקרטים מתחייבים במצע לבטל
| החוק | התקבל | מה הוא קובע | מצבו (ספטמבר 2026) |
|---|---|---|---|
| חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 4) – הוועדה לבחירת שופטים | 27.3.2025 | מינוי לעליון בלי צורך בהסכמת מי מהשופטים שבוועדה | תחילתו לפי החוק עם תחילת כהונת הכנסת ה-26; בג״ץ הוציא צו על תנאי (2.12.2025), פסק דין טרם ניתן |
| חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) | 24.3.2026 | מסמיך בתי דין דתיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, בהסכמת הצדדים | לא ידוע על צו של בג״ץ נגדו (ספטמבר 2026) |
| חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס׳ 45) – מח״ש (המחלקה לחקירות שוטרים) | יוני 2026 | מקים את מח״ש כגוף עצמאי במשרד המשפטים, ומעביר את הסמכויות הפליליות בתיקים שבטיפולה מהיועמ״ש ומהפרקליטות למנהל המחלקה | הוגשו עתירות לבג״ץ; עיקרי החוק הוקפאו ב-3.9.2026 |
| חוק התקשורת (שידורים) | 16.7.2026 (53 מול 48) | בין היתר מבטל את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות | רוב הוראותיו אמורות להיכנס לתוקף ביולי 2028; צו ארעי של בג״ץ (19.7.2026) מעכב את הסעיפים שנועדו לחול מיד; בספטמבר 2026 ביקשה היועמ״שית צו ביניים |
חוקים נוספים שעברו בכנסת ה-25
| החוק | התקבל | מה הוא קובע | מצבו (ספטמבר 2026) |
|---|---|---|---|
| חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) | 15.7.2026 (65 מול 51) | הממשלה רשאית להחליט שחוות דעת היועמ״ש אינה מחייבת אותה, למעט בתחום הפלילי | תחילתו ב-1.1.2027; הוגשו עתירות לבג״ץ |
| חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס׳ 6) | 4.3.2025 | בחירת הנציב עוברת מהוועדה לבחירת שופטים לוועדה חדשה | לא ידוע על צו של בג״ץ נגדו (ספטמבר 2026) |
| חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס׳ 12) – נבצרות | 23.3.2023 | נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית | לפי פסק דין של בג״ץ (3.1.2024), יחול רק מהכנסת ה-26 |
| חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס׳ 45) | ראשית 2025 | מגביל את גובה דמי החבר שהלשכה רשאית לגבות ואת השימוש בהם | בג״ץ הקפיא את כניסתו לתוקף (13.11.2025); פסק דין טרם ניתן |
| חוק-יסוד: לימוד תורה | 13.7.2026 (63 מול 52) | מעגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד | הוגשו נגדו עתירות |
בג״ץ ביטל ב-1.1.2024 את תיקון עילת הסבירות (2023), והוא אינו בתוקף.
מה קורה ביום שאחרי הבחירות? המועדים שכבר נקבעו
המצע של הדמוקרטים אינו קובע סדר או מועד לביטול החוקים. מה שכבר קבוע הם מועדי התחילה של חלק מהחוקים – רובם בחוקים עצמם, ואחד בפסק דין של בג״ץ:
- 27 באוקטובר 2026 – הבחירות לכנסת ה-26.
- בתוך 14 ימים מהבחירות – הכנסת הנבחרת מתכנסת לישיבתה הראשונה (חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 12).
- עם תחילת כהונת הכנסת ה-26 – החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים קובע: "תחילתו של חוק-יסוד זה ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש". עד להקמת ועדה חדשה לפי החוק תמשיך לכהן הוועדה הקיימת, "ובלבד שהוועדה לא תבחר שופטים". נגד החוק תלוי ועומד צו על תנאי של בג״ץ. גם חוק הנבצרות יחול מהכנסת ה-26, לפי פסק דין של בג״ץ מ-3.1.2024.
- 1 בינואר 2027 – חוק היועץ המשפטי לממשלה ייכנס לתוקף.
- יולי 2028 – רוב הוראות חוק התקשורת (שידורים) אמורות להיכנס לתוקף, 24 חודשים אחרי פרסומו ברשומות (28.7.2026).
אילו חוקים הדמוקרטים מתחייבים לבטל?
הדמוקרטים מתחייבים לבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, ובפרקי המצע השונים חלק מהם נזכרים במפורש:
"נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, נשמור על עצמאות מערכת המשפט ונסדיר את הביקורת השיפוטית והיחסים בין הרשויות. נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי, ואת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, היוצר מערכת שיפוטית מקבילה שאינה כפופה לחוקי המדינה." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
"נבטל את חוק מח״ש, נחזק אותה ונוודא שיש לה את הכלים להתמודד במהירות, ביעילות ובמקצועיות עם כל תלונה כנגד שוטר." — מתוך תוכנית ביטחון פנים של הדמוקרטים (קישור)
"החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים" שהמצע מזכיר הוא חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), שעבר ב-24 במרץ 2026 (הרחבה בעמוד נישואים אזרחיים וגיור בלי הרבנות). על החוק לשינוי הוועדה כתב המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוא "מעניק לפוליטיקאים זכות וטו על מינוי השופטים בבית המשפט העליון, ומצמצם את השיקול המקצועי בהליך הבחירה".
בפרק התקשורת כותבים הדמוקרטים: "נבטל את ההפיכה התקשורתית", ומפרטים: "(...) ונמפה את כלל המהלכים שנועדו להכפיף את התקשורת לאינטרסים פוליטיים, נבטל אותם ונקדם במקומם הסדרים שיבטיחו את העצמאות של גופי התקשורת". חוק התקשורת (שידורים) מבטל את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, ובמצע נכתב: "נחייב במסגרת החוק הפרדה מבנית בין חברת החדשות לגוף המשדר ולבעלי השליטה שמחזיקים בו (...)" (קישור).
מה הדמוקרטים מתחייבים לחוקק? חוק-יסוד: החקיקה ועצמאות בית המשפט העליון והיועמ״ש
הדמוקרטים מתחייבים לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה ולשמור על עצמאות מערכת המשפט. לדבריהם, ביטול החוקים לבדו אינו מספיק:
"כדי לבצר את הדמוקרטיה הישראלית, לא מספיק רק לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית. צריך להשלים את המערכת החוקתית שישראל מעולם לא השלימה: להסדיר בחוק את היחסים בין הרשויות ולעגן זכויות יסוד בחוקי יסוד." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
במצע נכתב: "נחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את מעמדם של חוקי היסוד, יקבע כללים ברורים לחקיקתם ויסדיר את היחסים עם הרשות השופטת והביקורת השיפוטית על חקיקה". מסמך החזון של הדמוקרטים מפרט:
"ניזום את חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את יחסי הגומלין בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת, תוך הגדרת סמכויות, מגבלות ובלמים הדדיים. נחזק את עצמאות הרשות השופטת ונגן על סמכות הביקורת החוקתית של בג״ץ. נקבע בחוק כי שום רשות לא תשלוט ברעותה, ונבטיח מניעת חקיקה עוקפת בג״ץ או פסקת התגברות גורפת." — מתוך מסמך החזון של הדמוקרטים (אפריל 2026) (קישור)
מה יקרה ליועץ המשפטי לממשלה?
הדמוקרטים מתחייבים לעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי ואת המעמד המחייב של חוות הדעת שלו:
"נעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי והמעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית, נבטיח הליכי מינוי מקצועיים ושקופים לתפקידים בכירים, ונגן על שומרי הסף מפני לחצים פוליטיים." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
"נבטיח עצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה, נגן על עצמאותם של מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ושאר שומרי הסף." — מתוך מסמך החזון של הדמוקרטים (אפריל 2026) (קישור)
מסמך החזון מוסיף: "מינויים מקצועיים בלבד על ידי ועדות בלתי תלויות". חוק היועץ המשפטי לממשלה, שעבר ב-15 ביולי 2026, יאפשר לממשלה להחליט שחוות הדעת של היועמ״ש אינה מחייבת אותה, למעט בתחום הפלילי. פיצול תפקיד היועמ״ש לא נכלל בחוק שעבר. ח״כי הדמוקרטים גלעד קריב, נעמה לזימי ואפרת רייטן היו בין יוזמי הצעת חוק פ/5702/25 (31.3.2025), שלפיה "הממשלה אינה רשאית להפסיק את כהונת היועץ המשפטי לממשלה בשל מחלוקת על פרשנות הדין (...)".
אילו מפלגות בעד חוק שימנע מנאשם בפלילים להיות ראש ממשלה? עמדת הדמוקרטים
הדמוקרטים מתחייבים במצע לאסור בחוק על שרים ועל ראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום, ולהגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים:
"נחוקק חוקי הגבלת כהונה: נגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, נקבע מנגנונים ברורים לנבצרות, ונעגן בחוק איסור כהונה תחת כתב אישום לשרים ולראש הממשלה." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים (קישור)
אילו מפלגות בעד ועדת חקירה ממלכתית? עמדת הדמוקרטים
הדמוקרטים בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית; בתוכנית המדינית-ביטחונית שלהם נכתב:
"אנו נפעל להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וליישם את מסקנותיה במלואן." — מתוך התוכנית המדינית-ביטחונית של הדמוקרטים (קישור)
עד ספטמבר 2026 ועדה כזו לא הוקמה. בהחלטה מ-27.4.2026 כתב בג״ץ: "אין חולק, כי את אירועי השבעה באוקטובר יש לחקור – ובאופן יסודי ומעמיק" (כפי שמובא בסיכום המכון הישראלי לדמוקרטיה). ח״כ נעמה לזימי (ביוני 2024) וח״כ אפרת רייטן (במרץ 2025), כיום ברשימת הדמוקרטים, הגישו הצעות חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית כזו (פ/4668/25 ו-פ/5690/25), שחבריה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון.
מי ברשימת הדמוקרטים מוביל את נושא ההפיכה המשטרית ומערכת המשפט?
אלה מועמדי הדמוקרטים לכנסת ה-26 שפעילותם קשורה לחוקי ההפיכה המשטרית, למערכת המשפט ולוועדת חקירה ממלכתית; המספר בסוגריים הוא המקום ברשימה. בכנסת ה-25 הסיעה רשומה בשם "העבודה"; חבריה הם ח״כי הדמוקרטים (איך הצביעו ח״כי הדמוקרטים).
- יאיר גולן (1), יו״ר הדמוקרטים – סגן הרמטכ״ל לשעבר; באתר הדמוקרטים נכתב עליו: "(...) ועד למאבק ב־2023 נגד ההפיכה המשטרית – גולן עמד בחזית, בשם הדמוקרטיה".
- ח״כ נעמה לזימי (2) – כתבה בתלם (ינואר 2026): "בתחום המשטרי, עלינו לבצר את המשטר הדמוקרטי־ליברלי על ידי ביטול חוקי ההפיכה, הגנה על עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף (...)".
- ח״כ הרב גלעד קריב (3) – עתר לבג״ץ נגד חוק היועמ״ש מיד אחרי אישורו ב-15.7.2026.
- ח״כ עו״ד אפרת רייטן (4) – יו״ר הסיעה בכנסת ה-25; הייתה בין מגישי העתירה נגד חוק התקשורת (שידורים), שבעקבותיה הוציא בג״ץ צו ארעי (19.7.2026).
- יאיא פינק (5) – בעמוד המועמד שלו: "רס״ן במיל׳, דתי וממובילי המאבק נגד ההפיכה המשטרית (...)".
- גבי לסקי (6) – בעמוד המועמדת שלה: "עו״ד לזכויות אדם ואזרח, ממקימות מערך (...) שנותן גב משפטי לכל מי שיצא להפגין למען הדמוקרטיה (...)".
- עו״ד עמרי רונן (7) – פעיל המחאה; התמחה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
- משה רדמן אבוטבול (9) – בעמוד המועמד שלו: "עם ההכרזה על ההפיכה המשפטית הקדיש עצמו למאבק והפך לאחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת המחאה (...)".
- אבי דבוש (13) – שורד הטבח בנירים; בעמוד המועמד שלו הוא כותב שהוא "ממשיך לפעול למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר (...)".
- נאווה רוזוליו (16) – עורכת דין ורואת חשבון; בעמוד המועמדת שלה היא מספרת על חלקה בגלי המחאה ועל "מאות שעות בוועדות הכנסת (בייחוד ועדת חוקה)".
ראו גם: המחאה נגד ההפיכה המשטרית: מי הוביל אותה ומי ממשיך?
שאלות נפוצות
מה עמדת הדמוקרטים על ביטול חוקי הרפורמה המשפטית?
הדמוקרטים מתחייבים לבטל את כל חוקי הרפורמה המשפטית, שבמצע הם מכנים "ההפיכה המשטרית": "נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט". במצע הם מציינים במפורש את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים ואת חוק מח״ש, ובפרק התקשורת נכתב: "נבטל את ההפיכה התקשורתית".
האם הדמוקרטים יבטלו את החוקים מיד אחרי הבחירות?
המצע של הדמוקרטים אינו מפרט לוח זמנים לביטול; ההתחייבות בו היא: "נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית". בחוקים שכבר עברו נקבעו מועדי תחילה, ובהם: החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים – מתחילת כהונת הכנסת ה-26, וחוק היועמ״ש – ב-1 בינואר 2027.
האם הדמוקרטים תומכים בביטול חוקי הרפורמה המשפטית, בוועדת חקירה ממלכתית ובאיסור על נאשם לכהן כראש ממשלה?
כן, המצע של הדמוקרטים כולל את שלושת הצעדים. בתוכנית דמוקרטיה ומשפט נכתב: "נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט", וגם: "(...) ונעגן בחוק איסור כהונה תחת כתב אישום לשרים ולראש הממשלה". בתוכנית המדינית-ביטחונית נכתב: "אנו נפעל להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וליישם את מסקנותיה במלואן".
אילו מפלגות רוצות שבית המשפט העליון והיועמ״ש יישארו עצמאיים? עמדת הדמוקרטים
הדמוקרטים מתחייבים במצע לשמור על עצמאות מערכת המשפט ולעגן בחוק את עצמאות הייעוץ המשפטי. במסמך החזון שלהם (אפריל 2026) נכתב: "נחזק את עצמאות הרשות השופטת ונגן על סמכות הביקורת החוקתית של בג״ץ" ו"נבטיח עצמאות מלאה ליועץ המשפטי לממשלה".
על המאמר הזה
הדמוקרטים מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי הדמוקרטים לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-30