במבט מהיר
- ברשימת הדמוקרטים לכנסת ה-26 רצים פעילי מחאה נגד ההפיכה המשטרית, ובהם יאיא פינק (מקום 5), גבי לסקי (6), עמרי רונן (7) ומשה רדמן אבוטבול (9).
- נמרוד שפר (מקום 11), מורן זר קצנשטיין (12), אבי דבוש (13), תומר אביטל (15) ונאווה רוזוליו (16), המתמודדים ברשימת הדמוקרטים, פעלו במחאה נגד ההפיכה המשטרית.
- הדמוקרטים מתחייבים במצע למפות ולבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, ובהם החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים והחוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים.
- הדמוקרטים מתחייבים לעגן בחוקי יסוד את זכויות האדם, ובהן חופש המחאה, ולתת להן מעמד חוקתי עליון, ובתוכנית ביטחון הפנים כתבו: "נגן על חופש הביטוי והמחאה".
- חברי הכנסת של הדמוקרטים נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן פעלו לצד המפגינים בשטח ובכנסת.
הדמוקרטים
פורסם:
הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן, רצים לבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר 2026 עם כמה ממובילות וממובילי המחאה האזרחית נגד ההפיכה המשטרית, המוכרת גם כמחאה נגד "הרפורמה המשפטית" או "המהפכה המשפטית", ובהם יאיא פינק, גבי לסקי, עמרי רונן, משה רדמן אבוטבול ומורן זר קצנשטיין. המחאה עצמה הייתה תנועה אזרחית רחבה של ארגונים עצמאיים. מצע הדמוקרטים קובע: "נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט". הדמוקרטים הוקמו ב-2024 מאיחוד מפלגת העבודה ומרצ, בראשות יאיר גולן.
מי הוביל את המחאה נגד ההפיכה המשטרית?
את המחאה נגד ההפיכה המשטרית הובילו ארגונים ופעילים אזרחיים, והשתתפו בה מאות אלפי ישראליות וישראלים. ההפיכה המשטרית, המכונה גם "הרפורמה המשפטית", היא תוכנית החקיקה שהוצגה לראשונה ב-4 בינואר 2023, ובין חוקיה החוק לצמצום עילת הסבירות והחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, עד ספטמבר 2023 התקיימו 1,816 הפגנות בכ-200 מוקדים ברחבי הארץ, ורק ב-3.2% מאירועי המחאה נרשמו מקרי אלימות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה (יולי 2026), חלק ניכר מהמהלכים שקידמה הקואליציה בכנסת ה-25, במיוחד אלה שדרשו תיקון של חקיקת יסוד, נבלם ב-2023 "בעיקר בזכות תנועת מחאה ציבורית רחבה וחסרת תקדים". יחד, נתוני שני המכונים מצביעים על כך שכוחה של המחאה נבע מהיקפה הרחב, ולא מאלימות.
כמה ממועמדי הדמוקרטים פעלו בארגוני מחאה, כך לפי עמודי המועמדים: עמרי רונן היה "ממובילי אחים לנשק"; גבי לסקי היא "ממקימות מערך עוטף העצורים"; ומורן זר קצנשטיין היא "מייסדת 'בונות אלטרנטיבה'". הדמוקרטים מדגישים כי הארגונים עצמם הם גופים אזרחיים עצמאיים, שאינם מפלגתיים ואינם קשורים למפלגה, והעובדה שפעילים מהם מתמודדים ברשימה אינה מעידה על תמיכת הארגונים בדמוקרטים. מערך עוטף עצורים, למשל, מצהיר כי "העמותה אינה מפלגתית ו/או מזוהה עם מפלגה כלשהי".
ציר הזמן של המחאה נגד ההפיכה המשטרית: מה קרה מאז ינואר 2023?
אלה נקודות הציון העיקריות של המחאה נגד ההפיכה המשטרית ושל החקיקה שנגדה יצאה:
- 4 בינואר 2023: הוצגה לראשונה תוכנית ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית"), וימים ספורים אחר כך החלו מחאות נרחבות.
- מרץ 2023: אחרי גל מחאה ושביתה כללית הודיעה הממשלה על הקפאת החקיקה.
- 18–21 ביולי 2023: צעדה מכיכר הדמוקרטיה (קפלן) בתל אביב לכנסת בירושלים, ימים לפני ההצבעה על החוק לצמצום עילת הסבירות; משה רדמן אבוטבול היה בין מוביליה.
- 24 ביולי 2023: הכנסת אישרה את התיקון לחוק יסוד: השפיטה לצמצום עילת הסבירות ברוב של 64 תומכים, ללא מתנגדים, אחרי שחברי האופוזיציה יצאו מהמליאה.
- 7 באוקטובר 2023: עם פרוץ המלחמה נעצרו ההפגנות הגדולות, וארגוני המחאה עברו לסיוע אזרחי.
- 1 בינואר 2024: בג״ץ פסל את התיקון ברוב של 8 מול 7.
- 2024: ההפגנות חזרו בקריאה לבחירות, ובספטמבר 2024 הפגינו המונים לצד בני משפחות חטופים בדרישה לעסקה.
- 27 במרץ 2025: הכנסת אישרה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב של 67 מול 1; לפי החוק השינוי יחול מתחילת כהונת הכנסת ה-26.
- דצמבר 2025: בג״ץ הוציא צו על תנאי בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וקבע דיון בהרכב מלא.
- 21 ביוני 2026: בג״ץ דן בעתירות בהרכב של כל 11 השופטים המכהנים; נכון לאמצע ספטמבר 2026 פסק הדין טרם ניתן.
מי ממובילי המחאה רץ היום לכנסת ברשימת הדמוקרטים?
ב-16 המקומות הראשונים ברשימה, שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בספטמבר 2026, רצים לצד יאיר גולן וחברי הכנסת של הדמוקרטים המועמדות והמועמדים שבטבלה. כולם פעלו במחאה נגד ההפיכה המשטרית. אחרי הפריימריז ב-20 ביולי 2026 כתב ישראל היום כי "מובילי המחאה הציבורית רשמו הישג נרחב כאשר התברגו במקומות הריאליים בעשירייה הראשונה והשנייה".
| מקום | מועמד/ת | מה עשו במחאה |
|---|---|---|
| 5 | יאיא פינק | בלשונו: "רס״ן במיל׳, דתי וממובילי המאבק נגד ההפיכה המשטרית (...)". |
| 6 | עו״ד גבי לסקי | ח״כית לשעבר; בלשונה: "עו״ד לזכויות אדם ואזרח, ממקימות מערך עוטף העצורים שנותן גב משפטי לכל מי שיצא להפגין למען הדמוקרטיה והחזרת החטופים הביתה וסיום המלחמה". |
| 7 | עו״ד עמרי רונן | בלשונו: "נלחמתי בשירות הציבורי כשהייתי בפרקליטות, נלחמתי ברחובות כשהייתי ממובילי אחים לנשק, ועשיתי זאת שוב, בכל חזיתות המלחמה הארוכה ביותר שידענו". |
| 9 | משה רדמן אבוטבול | לפי עמוד המועמד: "עם ההכרזה על ההפיכה המשפטית הקדיש עצמו למאבק והפך לאחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת המחאה בהקמת תשתיות, ברחובות ובבמות". |
| 11 | אלוף במיל׳ נמרוד שפר | ראש אגף התכנון בצה״ל (אג״ת) ומנכ״ל התעשייה האווירית לשעבר; בלשונו: "בינואר 2023 הצטרפתי למחאה (...)". |
| 12 | מורן זר קצנשטיין | בלשונה: "מייסדת 'בונות אלטרנטיבה' ומובילת מחאת השפחות, שניצבה בחזית המאבק על הדמוקרטיה". |
| 13 | אבי דבוש | בלשונו: "(...) יזמתי והובלתי את מחאת הדמוקרטיה בבאר שבע". |
| 15 | תומר אביטל | לפי N12, הוביל בינואר 2023 את מחאת העסקים הקטנים והבינוניים נגד ההפיכה המשטרית. |
| 16 | עו״ד נאווה רוזוליו | בלשונה: "(...) לקחתי חלק מרכזי בגלי המחאה בשנים האחרונות (...) ועד מאות שעות בוועדות הכנסת (בייחוד ועדת חוקה)". |
מה עשו יאיר גולן וחברי הכנסת של הדמוקרטים בזמן המחאה?
בזמן המחאה נגד ההפיכה המשטרית פעלו יאיר גולן וחברי הכנסת של הדמוקרטים לצד המפגינים ברחובות, בתחנות המשטרה ובכנסת.
- יאיר גולן (1), יו״ר הדמוקרטים, סגן הרמטכ״ל לשעבר, כיהן כחבר כנסת (2019–2022) וכסגן שר הכלכלה (2021–2022). לפי עמוד המפלגה, במאבק ב-2023 נגד ההפיכה המשטרית "גולן עמד בחזית, בשם הדמוקרטיה".
- ח״כ נעמה לזימי (2): לפי עמוד המפלגה היא "נמצאת כתף אל כתף עם משפחות החטופים והמפגינים למען הדמוקרטיה הישראלית ומשתמשת בחסינותה הפרלמנטרית כדי להגן עליהם" בהפגנות ובתחנות המשטרה.
- ח״כ הרב גלעד קריב (3): לפי עמוד המפלגה הוא מתייצב לצד המפגינות והמפגינים "בכל רחבי הארץ: ברחובות, בכיכרות ובתחנות המשטרה".
- ח״כ עו״ד אפרת רייטן (4): לפי עמוד המפלגה היא "נלחמת בתבונה ובאומץ במחאות בשטח, בכנסת, בתקשורת ובבתי המשפט".
על ההצבעות בכנסת: איך הצביעו ח״כי הדמוקרטים.
מה עשו ארגוני המחאה ומועמדי הדמוקרטים אחרי 7 באוקטובר?
עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 נעצרו ההפגנות הגדולות, וארגוני המחאה פנו לסיוע אזרחי, בין היתר לתושבי עוטף עזה שנפגעו במתקפה. כך פעלו אז מי שרצים היום ברשימת הדמוקרטים:
- יאיר גולן, לפי עמוד המפלגה: "באוקטובר השחור, הוא ירד לשטח והציל חיים."
- עמרי רונן, לפי ישראל היום, יצא ב-7 באוקטובר להילחם עם צוותו באזור ניר עוז, וצבר במלחמה יותר מ-350 ימי מילואים.
- אבי דבוש, בלשונו: "ב-7 באוקטובר שרדתי עם משפחתי את הטבח בנירים, ולאחריו נאבקתי להשבת החטופים, ואני ממשיך לפעול למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר ולשיקום הנגב המערבי."
- מורן זר קצנשטיין, בלשונה: "ב-7 באוקטובר הקמנו מערכי סיוע ארציים ומטה בינלאומי למאבק בפשעי המין של חמאס, ונלחמנו להשבת החטופים."
- אמילי מואטי (14), ח״כית לשעבר, חברת ועדת החוץ והביטחון (הכנסת ה-24), פעלה אחרי 7 באוקטובר, לפי הביוגרפיה שלה, במחלקה הדיפלומטית במטה משפחות החטופים.
הדמוקרטים מתחייבים בתוכנית המדינית־ביטחונית של המצע: "נקים ועדת חקירה ממלכתית ונשקם את מערכת הביטחון."
מה הדמוקרטים מתחייבים לעשות בחוקי ההפיכה המשטרית?
הדמוקרטים מתחייבים בתוכנית דמוקרטיה ומשפט שבמצע: "נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, נשמור על עצמאות מערכת המשפט ונסדיר את הביקורת השיפוטית והיחסים בין הרשויות", ומציינים בשמם שני חוקים לביטול: החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים והחוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים. במסמך החזון מאפריל 2026 הם מתחייבים גם: "נקבע בחוק כי שום רשות לא תשלוט ברעותה, ונבטיח מניעת חקיקה עוקפת בג״ץ או פסקת התגברות גורפת". אילו חוקים כבר עברו, מתי ייכנסו לתוקף ומה יקרה ביום שאחרי: ביטול חוקי הרפורמה המשפטית: מה קורה ביום שאחרי?.
האם הדמוקרטים יגנו על הזכות להפגין ועל המפגינים מפני אלימות משטרתית?
כן. הדמוקרטים מתחייבים במצע לעגן את חופש המחאה בחוקי יסוד ולתת לו מעמד חוקתי עליון:
"הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש הדת והחופש מדת אינן יכולות להישאר תלויות ברצונה של ממשלה כזו או אחרת. נעגן בחוקי יסוד את זכויות האדם ואת הזכויות החברתיות (...) וניתן להן מעמד חוקתי עליון." — מתוך תוכנית דמוקרטיה ומשפט של הדמוקרטים
לפי תוכנית ביטחון הפנים של הדמוקרטים, מדינת חוק נמדדת גם ביכולתה להבטיח שכל אזרח יוכל "להפגין בלי לחשוש מאלימות משטרתית". בתוכנית זו מתחייבים הדמוקרטים:
- "נשקם את אמון הציבור במשטרה, נגן על חופש הביטוי והמחאה ונוודא שהשוטרים משרתים את הציבור."
- למדיניות של "אפס סובלנות לאלימות וחריגה מסמכות" במשטרה.
- לגבי המחלקה לחקירות שוטרים (מח״ש): "נבטל את חוק מח״ש, נחזק אותה ונוודא שיש לה את הכלים להתמודד במהירות, ביעילות ובמקצועיות עם כל תלונה כנגד שוטר."
ח״כ אפרת רייטן כתבה במאי 2026 בתלם ברוח המצע: "נתקן את חוקי היסוד כך שיעגנו את חופש הביטוי והמחאה במפורש, ויזכירו לכל רשויות השלטון את חובתן להגן עליו."
שאלות נפוצות
האם הדמוקרטים מזוהים עם המחאה נגד המהפכה המשפטית?
הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן, רצים לכנסת ה-26 עם כמה ממובילות וממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, המכונה גם "הרפורמה המשפטית" או "המהפכה המשפטית", ובהם יאיא פינק, גבי לסקי, עמרי רונן, משה רדמן אבוטבול ומורן זר קצנשטיין. המחאה עצמה הייתה תנועה אזרחית רחבה של ארגונים עצמאיים.
האם הדמוקרטים חד־משמעיים נגד ההפיכה המשטרית?
כן. הדמוקרטים מתחייבים במצע למפות ולבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית. במסמך החזון מאפריל 2026 הם מתחייבים גם להבטיח "מניעת חקיקה עוקפת בג״ץ או פסקת התגברות גורפת".
מה קרה בסוף לחוק ביטול עילת הסבירות?
בג״ץ פסל ב-1 בינואר 2024, ברוב של 8 מול 7, את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שצמצם את עילת הסבירות; בין מובילי הצעדה מתל אביב לירושלים נגד החוק, ימים לפני ההצבעה עליו ביולי 2023, היה משה רדמן אבוטבול, היום במקום 9 ברשימת הדמוקרטים. זו הייתה הפעם הראשונה שבית המשפט העליון פסל תיקון לחוק יסוד.
מה מצב החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים?
הדמוקרטים מתחייבים במצע לבטל את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הכנסת אישרה את החוק ב-27 במרץ 2025 ברוב של 67 מול 1, ולפיו השינוי יחול מתחילת כהונת הכנסת ה-26. מצב העתירות נגד החוק ומועדי התחילה של חוקים נוספים מפורטים בעמוד "ביטול חוקי הרפורמה המשפטית: מה קורה ביום שאחרי?".
על המאמר הזה
הדמוקרטים מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי הדמוקרטים לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-09-30